ע"פ 491/87

תקציר

בית המשפט העליון הכריע בשלושה ערעורים הנוגעים לעבירות סחר בסמים. הנושא המרכזי היה חיסיון ראיות מסוימות להגנה על האינטרס הציבורי, שהוטל על ידי הערכאה הנמוכה יותר לפי סעיף 45 לפקודת הראיות. בית המשפט הזהיר מפני שימוש יתר בתעודות חיסיון והדגיש כי יש להנפיקן רק כאשר קיימת אמונה כנה וסבירה שחשיפת הראיות עלולה לפגוע באינטרסים ציבוריים חשובים. עוד נקבע כי אם ראיה חיונית להגנה, חשיפתה קודמת להגנה על אינטרסים ביטחוניים. במקרה זה, בית המשפט הסכים עם החלטת הערכאה הנמוכה יותר שלא לחשוף מידע סודי, שכן היא לא פגעה באופן משמעותי בהגנה ואשמתם של הנאשמים הוכחה מעבר לספק סביר. פסק הדין דן גם בשימוש בסוכנים סמויים ובסיבות המותרות להפעלתם. ערעורי הנאשמים על הרשעתם נדחו, כמו גם ערעור המדינה על החמרת העונש. בית המשפט אישר את העונשים שהוטלו על ידי בית המשפט המחוזי, תוך שימת דגש על כמות ההרואין הגדולה המעורבת והרישום הפלילי של הנאשמים. לשופט י' באך, שכתב את פסק הדין, הצטרפו השופטים ש' לוין וד' לוין.