ת"א 37275-06-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **רקע כללי:** התובעים, משפחת זבידאת, טוענים כי עורך דינם, הנתבע עו"ד מג'ד חג'אזי, ייצג אותם באופן רשלני בהליך משפטי קודם (ת"א 26080-12-16), שבו נתבעו בגין נזקי גוף. לטענתם, עו"ד חג'אזי נתן הסכמה לפסיקת פיצויים על דרך הפשרה (לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984) ללא ידיעתם והסכמתם, דבר שהוביל להטלת פיצויים בסך 243,100 ₪ עליהם. הם טוענים גם כי לא ידעו על מתן פסק הדין ולא קיבלו עותק ממנו, וגילו על קיומו רק בפברואר 2025 עת נפתחו נגדם הליכי הוצאה לפועל. התביעה הנוכחית הוגשה בגין נזקים ממוניים ועוגמת נפש שנגרמו להם לטענתם, בסך 405,128.38 ₪. **בקשת הנתבע לסילוק על הסף:** עו"ד חג'אזי הגיש בקשה לסילוק התביעה על הסף, בטענה להיעדר עילה משפטית, שימוש לרעה בהליכי משפט והטרדה משפטית. הוא טען כי משפחת זבידאת נכחה בדיונים, קיבלה הסבר על משמעות הפשרה, והסכימה לפסיקה על דרך זו. הוא אף צירף פרוטוקולים של הדיונים, אישורי מסירה לכאורה של פסק הדין, ומכתבים לדרישת שכר טרחתו. לטענתו, התביעה מהווה ניסיון סחיטה. **עקרונות משפטיים וניתוח בית המשפט:** 1. **סמכות בית המשפט לסילוק על הסף:** בית המשפט השלום בקריות, בהחלטתו, נדרש לבקשת סילוק על הסף בהתאם לתקנה 41(א)(1) ו-(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018. סעיפים אלו עוסקים במקרים בהם כתב התביעה אינו מגלה עילה או במקרים של שימוש לרעה בהליכי משפט. 2. **ההלכה הפסוקה בדבר סילוק על הסף:** בית המשפט הדגיש כי סילוק על הסף הוא אמצעי קיצוני, הננקט רק כאשר ברור וגלוי שאין לתובע כל סיכוי להשיג את הסעד המבוקש. הבחינה הראשונית נעשית על יסוד כתב התביעה, ורק אם גם לאחר הנחת כל העובדות הנטענות אין עילה, תידחה התביעה. בית המשפט ציטט בהרחבה את הפסיקה בנוגע למשמעות "העדר עילה" ואת אופי בקשות הסילוק על הסף ככלי לייעול הליכים. (סעיפים 35-36). 3. **ניתוח ההתנהלות בפרוטוקולים:** * **הדיון מיום 9.3.23:** בית המשפט עמד על כך שכל התובעים (משפחת זבידאת) נכחו בדיון זה, נחקרו, ושמעו את הצהרת בא כוח התובע המקורי ואת תגובתו של עו"ד חג'אזי, שהתבקש לשקול ולהודיע עמדתו בנוגע לפסיקה על דרך הפשרה. בית המשפט קבע כי גם אם התובעים לא הבינו את המשמעות המשפטית של "סעיף 79א'", בית המשפט עצמו השתמש בביטוי "טיעון על דרך הפשרה" והורה לעו"ד חג'אזי למסור הודעה על עמדתם. (סעיף 39). * **הדיון מיום 28.3.23:** בית המשפט ציין כי התובע 3, מר הייתם זבידאת, נכח בדיון זה. בפתח הדיון ניתנה הודעה משותפת של באי כוח הצדדים, שהסכימה כי פסק הדין יינתן על דרך הפשרה, על פי סעיף 79א', לא ינומק, והערעור עליו כמעט בלתי אפשרי. כמו כן, נאמר כי הסכמה זו ניתנה לאחר שהוסברה ללקוחותיהם והם מסכימים. (סעיף 41). 4. **החזקה המשפטית בדבר משקף הפרוטוקול:** בית המשפט הפנה לפסיקה הקובעת כי קיימת חזקה כי פרוטוקול דיון משקף נאמנה את שאירע בו. משפחת זבידאת לא העלתה כל טענה נגד רישום הפרוטוקולים. (סעיף 43). 5. **הבחנה בין התובעים והעלאת טענות חדשות:** בית המשפט ציין כי כתב התביעה אינו מבצע הפרדה בין התובעים, למרות העובדה שהתובע 3 נכח בדיון בו ניתנה ההסכמה המפורשת. רק לאחר הגשת הבקשה לסילוק על הסף, העלו התובעים טענה חדשה, שלא הופיעה בכתב התביעה, לפיה שלושת התובעים האחרים לא הסכימו מפורשות לפשרה. בית המשפט ראה בכך חיזוק לטענה של הגשת התביעה בחוסר תום לב וניסיון להציג חזית אחידה שאינה משקפת את המציאות. (סעיפים 45-48). 6. **היעדר עילה משפטית ושימוש לרעה בהליכי משפט:** נוכח הסתירות בין טענות התובעים בכתב התביעה לבין הפרוטוקולים, והעלאת טענות עובדתיות חדשות רק בתגובה לבקשת הסילוק, הגיע בית המשפט למסקנה כי התביעה "אינה מגלה ולו צל צילה של עילה" וכי המדובר בתביעה שהוגשה בחוסר תום לב, המהווה שימוש לרעה בהליכי משפט. (סעיפים 51-53). 7. **פסיקת הוצאות:** כתוצאה מהמסקנה בדבר שימוש לרעה בהליכי משפט, בית המשפט פסק הוצאות על הצד הגבוה, בסך 8,000 ₪, על התובעים ביחד ולחוד. (סעיף 55-56). **חידושים ועקרונות משפטיים בולטים:** * **עידוד פשרות ושימוש בסעיף 79א':** ההחלטה מדגימה את החשיבות שבית המשפט מייחס להליכי פשרה, ובפרט לשימוש בסעיף 79א' לחוק בתי המשפט. בית המשפט מצא כי ההסכמה ניתנה כדין, על בסיס הליכים שננקטו בדיונים, אף אם נטען שלא הובנו במלואן על ידי הלקוח. * **חומרת ההשלכות של סילוק על הסף:** ההחלטה מציגה את הקריטריונים המחמירים לסילוק על הסף, אך גם את האפשרות לנקוט בו כאשר ברור שאין עילה או שההליך משמש לרעה. * **חשיבות הפרוטוקול כראיה:** בית המשפט נתן משקל מכריע לפרוטוקולים כתיעוד נאמן של הליכי המשפט, והתבסס עליהם כדי לסתור את טענות התובעים. * **תום לב והצגת חזית אחידה:** בית המשפט ראה בחוסר ההבחנה בין התובעים בכתב התביעה, ובהעלאת טענות חדשות בתגובה לבקשת הסילוק, עדות לחוסר תום לב והצגת חזית אחידה שאינה משקפת את המציאות. * **פסיקת הוצאות על הצד הגבוה:** בית המשפט השתמש בסמכותו לפסוק הוצאות על הצד הגבוה במקרים של שימוש לרעה בהליכי משפט, כדי להרתיע מפני תביעות חסרות בסיס. **סיכום:** ההחלטה מדגימה את האופן בו בית המשפט בוחן בקשות לסילוק על הסף, תוך שהוא מאזן בין הצורך לייעל הליכים לבין זכות הגישה לערכאות. במקרה זה, בית המשפט קבע כי התובעים לא הצליחו להרים את הנטל להוכיח את טענותיהם, וכי התביעה הוגשה בחוסר תום לב, תוך שימוש לרעה בהליכי משפט, ולכן קיבל את בקשת הנתבע לסילוק התביעה על הסף.