דב"ע נג/8 - 4

תקציר

פסק הדין דן בפיטורי עובד מבית מלון לבקשת המשטרה, והאם למשטרה יש סמכות להורות לבית מלון לפטר עובד. העובד המדובר נעצר בחשד לביצוע עבירה, מה שהוביל את המלון לבקש אישור מחודש להעסקתו מהמשטרה, שסירבה. לאחר מכן פיטר המלון את העובד, תוך שהוא מציין את בקשת המשטרה כסיבה. ארגון העובדים, ההסתדרות, הגיש ערעור על הפיטורים בטענה כי מדובר בהפרה של הסכם קיבוצי בין ההסתדרות לבין התאחדות המלונות. בית הדין נעתר וקבע כי הפיטורים מהווים הפרה של ההסכם הקיבוצי, והכריז על הודעת הפיטורים כבטלה. בנוסף, בית המשפט קבע כי למשטרה אין סמכות לאסור על בית מלון להעסיק אדם ספציפי ללא היתר חוקי מפורש, וכי כל הנחיה כזו שהוציאה המשטרה אינה תקפה. שיקול הדעת של המשטרה במתן אישורים לעסקים נדון, אך דעת הרוב בהרכב קבעה כי היא אינה חלה על התערבות ביחסי עובד-מעביד. עם זאת, שלושה מחברי הפאנל הביעו דעת מיעוט וקבעו כי למשטרה יש סמכות מותנית על עובדי המלון. למרות שהפיטורים הוכרזו בטלים, בית הדין לא הורה על העסקתו מחדש של העובד, שכן התביעה הוגשה על ידי ההסתדרות ולא על ידי העובד עצמו. המלון חויב לשלם את הוצאות ההסתדרות בהליך, בסך 3,000 שקל.