ע"פ 2206/18

תקציר

במקרה של ערעור על החלטת בית משפט השלום בנצרת שלא לפסול את השופטת ל. יונג-גאפר מלדון בתיק שעניינו האשמות בהסתה לאלימות ולטרור, נדחה הערעור. בתחילה הורשע המערער ונגזר דינו בשנת 2012, לאחר הסכם פרוצדורלי שעקף את הצורך בהבאת ראיות. עם זאת, בית המשפט המחוזי בנצרת מצא מאוחר יותר כי הסכם זה גרם לעיוות דין, ואיפשר למערער לערער על חוות דעתו של המומחה מטעם המשיב ולמסור את עדותו. בקשות מאוחרות יותר לדחיית הדיונים בשל בעיות בריאותיות התקבלו, אך בית המשפט חייב את חשיפת התיק הרפואי של המערער ועירב מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט. בית המשפט העדיף את עדותו של מומחה זה על פני עדותו של המערער, מה שגרם למערער לבקש את פסילת השופט בטענה למשוא פנים ועוינות. בית המשפט דחה זאת, מצא את הפרובוקציות של ההגנה מכוונות וציין את דפוס חוסר הרלוונטיות של המערער בתגובות. המערער טען לחוסר אמון מצד בית המשפט בהערכת מצבו הרפואי וציין חוסר סבלנות והטיה לכאורה מצד בית המשפט. עם זאת, הערעור נדחה מאחר שלא נמצאו ראיות מספיקות למשוא פנים. ההחלטה מדגישה כי אי שביעות רצון פרוצדורלית אינה מבססת פסילה ומדגישה את השיהוי בהגשת המערערת כגורם לפיטורים. עוד מבהיר פסק הדין כי יש לטפל בטעויות פרוצדורליות בערוצי ערעור מתאימים ולא בבקשות פסילה.