בש"א 2644/05

תקציר

המבקשת, חברה שמימנה עבודות פיתוח עבור העירייה, ביקשה צו מניעה זמני שימנע מהעירייה ומהבנק (המשיב מס' 2) להעביר כספים מחשבון פיתוח בעקבות מחלוקת על הוראות תשלום. העירייה טענה כי ההוראות אינן מחייבות שכן חסרה בהן חתימת רואה החשבון הממונה וכי החתימה על ההוראות זויפה. עם זאת, בית המשפט מצא כי מינוי רואה החשבון פסול שכן הוא לא פורסם ברשומות כנדרש בחוק, כלומר ההוראות אינן זקוקות לחתימתו. בנוסף, דחה בית המשפט את טענת הזיוף וציין כי העירייה לא הביאה עדות ראויה בעניין זה. המבקש שכנע את בית המשפט בקיומה של עילת תביעה ועמד בדרישות לצו מניעה זמני. הסטטוס קוו היה צריך להישמר שכן מנהל הכספים של המבקש הצהיר כי העירייה עיכבה בעבר כספים שלא כדין, ושינוי סטטוס קוו זה עלול לגרום לכך שהמבקש לא יוחזר. מנגד, טענת העירייה כי מתן צו המניעה יגרום לאי נוחות לא נחשבה כמזיקה, שכן התשלום המגיע הוא חובה חוקית. משכך, נתן בית המשפט את צו המניעה הארעי, האוסר על המשיבים להעביר כספים עד לסכום הנתבע על ידי המבקש, עד למתן פסק הדין בתיק העיקרי. כמו כן חויבה העירייה לכסות את הוצאותיו של המבקש.