תמ"ש 16811/02

תקציר

פסק הדין משרטט את ההליכים המשפטיים וההחלטות בתיק גירושין בין בעל לאישה. האישה הגישה תחילה בקשה להתחשבנות ופסק דין הצהרתי, ואילו בהמשך הגיש הבעל בקשה לפירוק השיתוף. בית המשפט נתן צו הגנה לאישה, והיא גם הגישה בקשה לחלק מסוים ברכוש המשותף שלהם. תחילה מבהירה השופטת את ציר הזמן ואת הנכסים המדוברים, הכוללים משק, דירה, חשבונות בנק ורכב משפחתי, שאת כולם יש לחלק בין בני הזוג לפי חלקם. לאחר מכן דן השופט בדינקים החלים על פירוק השותפות, ופוסק כי יש לפרק את השותפות בבית המגורים המשותף, ולמכור את הנכס, כאשר התמורה תחולק שווה בשווה. השופט גם מורה לאישה לשלם לבעל דמי שימוש הולמים עבור השימוש הבלעדי שלה בבית. לגבי דירה הרשומה על שם בנם, השופט קובע כי היא נרכשה בכספים משותפים ויש לחלק אותה שווה בשווה בין שני בני הזוג, למרות טענות הבן. לאחר מכן השופט מתעמק בחובות ובחובות של בני הזוג, כולל חוב למשקם, חובות משכנתא וחובות ארנונה, וקובע כי יש לחלק אותם שווה בשווה בין בני הזוג, למעט מקרים ספציפיים. לבני הזוג היו גם זכויות ונכסים נוספים, כגון תוכניות חיסכון, פנסיה וביטוחים, שגם אותם קבעה השופטת יש לאזן בעת הפירוק. גם המטלטלין בבית והמכונית המשפחתית יחולקו שווה בשווה. כמו כן, השופטת ממנה כונס נכסים לביצוע פסק הדין ורואה חשבון לביצוע ההתחשבנות והקיזוזים הנדרשים, בשל המצב הכלכלי המורכב. האישה חויבה בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עורך דין, ופסק הדין ניתן בהעדר הצדדים. ככלל, פסק הדין נועד להסדיר את חלוקת הנכסים והרכוש באופן הוגן וצודק, תוך התחשבות בתרומתם ובמאמציהם של שני בני הזוג במהלך נישואיהם.