ה"פ 23508-09-11

תקציר

פסק הדין נשוא הערעור בתיק זה אישר הסכם פשרה בין המבקשת לבין המשיב מס' 1. החברה המבקשת, המייבאת ומשווקת מוצרי מזון, מבקשת לבטל את פסק הדין בטענה כי הסכם הפשרה היה בלתי מורשה ונכרת תוך הפרת זכויות החתימה של החברה. הסכם הפשרה נבע מתביעה קודמת שהוגשה נגד הבנק בגין כיבוד שיקים שלא כדין בניגוד לזכויות החתימה בחשבונו של המבקש. המשיב מס' 1, בעל מניות ודירקטור בחברה המבקשת, ניסה לדחות את התביעה הקודמת בטענה שהיא אינה מאושרת, אך בתי המשפט פסקו נגדו. עתה, טוענת החברה המבקשת, המיוצגת על ידי המשיבה מס' 1, כי גם הסכם הפשרה, שהעניק פיצוי לשני בעלי מניות נוספים, לא אושר. עם זאת, בית המשפט מוצא כי החברה מנועה מלהעלות סוגיה זו שוב, כפי שכבר הוכרע בהתדיינות קודמת. יתר על כן, ההחלטה להגיש את התביעה הקודמת וליישב אותה התקבלה כדין בישיבת דירקטוריון, והסמיכה את בעלי המניות לפעול בשם החברה. הבקשה היא אפוא ניסיון של המשיב מס' 1 להסוות את האינטרסים האישיים שלו באלה של החברה. בית המשפט מגיע למסקנה כי התביעה נעדרת שחר ודינה להידחות על הסף. היא מצווה על החברה המבקשת לשלם 30,000 ₪ למשיב 1 ו-30,000 ₪ למשיבים 3-2 בגין הוצאותיהם.