ת"א 1220/00

תקציר

המחלוקת נסבה על הוראות הסכם כתוב הנוגע לעסקת פיתוח מקרקעין מיום 25.1.94. התובע, יגאל וינשטיין, יזם נדל"ן ומהנדס בניין, טען כי ההסכם תקף וביקש לאכוף. הנתבע, אורי לבזובסקי, מהנדס בניין ומומחה נדל"ן עשיר, חלק על כך והוביל לתביעה. הנושא המרכזי היה פרשנות ההסכם והקביעה מי הפר אותו. בית המשפט פסק לטובת התובעת, והגיע למסקנה כי קיים חוזה תקף וכי הנתבעים הפרו אותו. בית המשפט קבע כי לשון החוזה ברורה, ופירטה את התמורה המגיעה לוינשטיין. מקורות חיצוניים, התנהלות הצדדים ונסיבות נוספות אישרו פרשנות זו. נמצא כי הנתבעים פעלו בחוסר תום לב בכך שהתנערו מהחוזה ולא שיתפו פעולה. וינשטיין היה זכאי ל-7% מהשווי הבנוי של מגרשים מסוימים ולהפרש השווי בין מחיר הדירה המובטחת לשווי השוק שלה. לאחר ניכוי המקדמות חושבו סך הנזקים ב-478,310 דולר. כמו כן פסק בית המשפט לתובע הוצאות משפט, שכ"ט עו"ד ושכ"ט מומחה בסך 80,000 ₪ כולל מע"מ, וכן פיצויים בסך 2 מיליון ₪ בתוספת ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה.