ת"פ 511/09

תקציר

הנאשמים הורשעו בכריית חול בלתי חוקית באדמות מדינה ללא היתר ממנהל מקרקעי ישראל והורשעו באישומים אלה. נאשם 1 הורשע גם בשיבוש הליכי חקירה. עם זאת, נאשם 1 זוכה מהאישום המאיים. השופט ציין את העיכובים הרבים במשפט, שנמשך שבע שנים, בעיקר בשל התנהלות הנאשמים ושינויים בייצוגם המשפטי. התביעה ביקשה עונש מאסר, קנסות כבדים וחילוט אתי חפירה בשווי מאות אלפי שקלים, ואילו ההגנה ביקשה לגזור עונש בהתאם להמלצת שירות המבחן, תוך הימנעות ממאסר וחילוט. נסיבותיהם האישיות של הנאשמים נלקחו בחשבון, כאשר נאשם 1 היה נשוי ואב לחמישה ילדים הסובל ממחלה כרונית, ואילו נאשם 2 היה נשוי ואב לשניים בעל עבר פלילי נקי. השופט שקל את תפקידם בעבירה, כאשר נאשם 1 ארגן וכיוון את הפעולה ונאשם 2 הפעיל את את החפירה בהנחיית נאשם 1. השופט התייחס לחומרת פעולות הכרייה הבלתי חוקיות, השפעתן על הסביבה והפוטנציאל שלהן לגרום לנזק בלתי הפיך, תוך הדגשת הצורך בהרתעה. בהתחשב במכלול הנסיבות, גזר השופט על נאשם 1 חודשיים עבודות שירות, שמונה חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 20,000 ₪ או 200 ימי מאסר במקום הקנס והסכם התחייבות לשלוש שנים. על נאשם 2 נגזרו חודש עבודות שירות, שישה חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 10,000 ₪ או 100 ימי מאסר במקום הקנס, הסכם התחייבות לשלוש שנים ופסילה של שלושה חודשים מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה. לשני הנאשמים ניתנה זכות ערעור בתוך 45 יום. השופט הורה על ביטול עיקולים וערבויות הקשורים לחילוט החפירה, שכן היא הייתה בבעלות חברה שלא הועמדה לדין.