בד"מ 4/15

תקציר

המשיב, עורך דין במקצועו, הורשע בהליך פלילי בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. המבקש ביקש להטיל סנקציה משמעתית לפי סעיף 75 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, בעקבות הודאתו של המשיב בעבירת קלון. המבקש והמשיב הגיעו להסדר טיעון בדבר העונש, שהוגש לבית המשפט, לפיו ייגזר על המשיב עונש השעיה של 48 חודשים, מתוכם 18 חודשים השעיה בפועל. אלא שבית המשפט חרג מהסדר הטיעון. בית המשפט קבע כי מעשיו של המשיב היו חמורים ביותר, הוכיחו אופי פלילי ושללו כל אמינות ויושר הנדרשים מעורך דין. מעשיו של המשיב פגעו בתדמיתו של כלל הציבור המשפטי ובאמון הציבור במקצוע עריכת הדין, ומצדיקים סנקציה משמעתית מחמירה. בית המשפט הדגיש את חומרת מעשיו של המשיב, לרבות מספר התביעות שהוגשו, התקופה בה בוצעו והיקפן הכספי הנרחב של התביעות. היא ציינה כי המניע של המשיב היה רווח כספי וכי מעשיו פגעו במערכת המשפט ובאינטרס הציבורי. על רקע זה, בית המשפט מצא את הסדר הטיעון מקל באופן בלתי סביר ובלתי מידתי. בית המשפט הגיע למסקנה כי החלטתו של המבקש להתקשר בהסדר הטיעון אינה משקפת איזון ראוי בין האינטרס הציבורי לבין האינטרס האישי של המשיב. בית המשפט הדגיש כי המשיב לא הפגין חרטה ממשית וכי קיים סיכון משמעותי לפגיעה חוזרת. בסופו של דבר, בית הדין הטיל סנקציה משמעתית של השעיה למשך 60 חודשים, מתוכם 48 חודשי השעיה בפועל והשעיה על תנאי של 12 חודשים. בנוסף, הורה בית המשפט למשיב לשלם הוצאות בסך 5,000 ₪ למבקש. הסנקציה נועדה להעביר מסר מרתיע ולהשיב את האמון בקהילה המשפטית.