ע"א 11849-09-12

תקציר

עניינו של המקרה בסכסוך בין בעלי מניות בחברה בשם אוברלנד, דהיינו אסף, המשיב, וסגיר, אחד המערערים, יחד עם ארז, שהוא גם בעל מניות בחברה. אסף טען כי סגיר וארז גנבו את נכסיה של אוברלנד והעבירו אותם לחברה אחרת, תוך גרימת נזק לאוברלנד ולבעלי מניותיה. בית משפט קמא פסק לטובת אסף ופסק לו פיצויים בסך 250,000 ₪ בגין עוולת הגניבה לפי פקודת הנזיקין. סגיר ערער על החלטה זו, וטען כי נזקו של אסף הוא נזק אגבי לנזקי החברה וכי הוא אינו נופל בגדר חריגים כלשהם לכלל זה. עוד טענו כי הציוד שנלקח מאוברלנד אינו מהווה גניבה לפי הפקודה, שכן מדובר בעיקר בנכסים בלתי מוחשיים כמו זכויות בהכנסות ורשימות לקוחות, ולא במטלטלין מוחשיים. השופט, השופט ברנר, הסכים עם טענותיו של סגיר. הם הדגישו כי נזקו של אסף נבע מירידת ערך מניותיו באוברלנד, ומכאן שהוא נלווה לנזקי החברה. מאחר שנזק זה נופל לחריג שנקבע בפרשת מגן וקשת, קמה לאסף עילת תביעה אישית, אך רק נגד ארז, בעל המניות האחר. באשר לאישום בגניבה, צוין בפסק הדין כי עוולת הגניבה חלה רק על נכסי מטלטלין מוחשיים, מה שלא היה המקרה לגבי מרבית הנכסים המועברים. יתר על כן, סגיר הציע להחזיר את הציוד שלושה חודשים לאחר הגשת התביעה, מה שאומר שכל מעשה גניבה יבוטל, והנזק הנותר, אם בכלל, יהיה לשימוש זמני בציוד. השופט ברנר קבע כי יש לקבל את הערעור ולבטל את פסק דינו של בית משפט קמא. אסף חויב לשלם את הוצאות המשפט בשתי הערכאות, בסך 23,600 ₪, ולהשיב כל סכום ששילם לו סגיר בהתאם לפסק דינו של בית משפט קמא. השופט הורה גם על החזרת הערבות שהופקדה על ידי סגיר. בנוסף, המשנה לנשיא השופט ישעיהו שנלר והשופט ד"ר קובי ורדי הסכימו עם פסק דינו של השופט ברנר ומסרו הערות משלהם.