ת"א 63133-06-21

תקציר

בפסק דין זה, בית המשפט השלום בחיפה (כבוד השופט עופר שובל) דן בתביעת רשלנות רפואית שהוגשה נגד רופא שיניים, בעקבות טיפולים שניתנו לתובע. התביעה התקבלה בחלקה. **הרקע העובדתי:** התובע, שסבל מכאבים בשיניים התחתונות, פנה לנתבע, רופא שיניים. הנתבע המליץ על טיפול נרחב בלסת העליונה, שכלל עקירות, החדרת שתלים וניתוחים להרמת סינוס. התובע טען כי הטיפול בוצע ברשלנות, תוך הפרת חובות שונות (ניהול רשומה רפואית, הסכמה מדעת, מסירת מידע). הוא טען כי הטיפול הסתבך, הוביל לצורך בעקירת שתל, יצר פתח בסינוס שסגירתו נכשלה, ואילץ אותו לעבור ארבעה ניתוחים בבית חולים פוריה, תוך סבל וכאב. כמו כן, טען לפגיעה עצבית בתחושה בלחי שמאל. **עמדת הנתבע:** הנתבע טען כי מצבו הדנטלי של התובע היה ירוד, וכי התובע הינו מעשן כבד. הוא טען כי התובע קיבל הסכמה מדעת, וכי כישלון הטיפול נבע, בין היתר, מעישון התובע ומהיגיינה אוראלית לקויה. הנתבע הכחיש רשלנות וטען כי הפגיעה העצבית נגרמה כתוצאה מטיפולים בבית החולים. **מינוי מומחה בית המשפט:** נוכח המחלוקת בין המומחים מטעם הצדדים, מונה מומחה מטעם בית המשפט, פרופ' שלמה טייכר, בתחום כירורגיית פה ולסתות ושיקום פה ולסתות. הנתבע אימץ את קביעות המומחה. **קביעות מומחה בית המשפט (פרופ' טייכר):** * **רשומה רפואית:** הרשומה הרפואית נוהלה ללא גיליון טיפולים ומעקב מסודר, וללא תיעוד הסבר לתובע על המשך הטיפול והחלופות. * **כישלון הטיפול:** הטיפול נכשל עקב פריצת רצפת הסינוס, התפתחות דלקת זיהומית, ומעבר נוזלים בין חלל הפה לאף, אשר הובילו לדלקת בסינוס. * **נזקים:** התובע סבל מסינוסיטיס כרונית במשך כשנה וחצי, ויש חשד למלאות חוזרת בסינוס. נגרם אובדן משמעותי של הרכס האלוואולרי בצד שמאל. * **פגיעה עצבית:** הפגיעה בעצב האינפרה-אורביטלי משמאל התפתחה לאחר הניתוח השלישי בבית החולים. * **עלויות עתידיות:** הערכת עלויות טיפולים כירורגיים עתידיים נעה בין 55,500 ₪ ל-68,500 ₪. * **נכויות:** נקבעה לתובע נכות זמנית בשיעור 10% בגין סינוסיטיס כרונית (לתקופה של 17 חודשים), ונכות בשיעור 5% בגין הפגיעה בעצב האינפרה-אורביטלי משמאל. **דיון והכרעה:** 1. **אחריות (רשלנות):** בית המשפט קבע כי הרשומה הרפואית לא נוהלה כראוי, ולא היה תיעוד של הסבר מלא לתובע. קביעות אלו, יחד עם כישלון הטיפול כפי שנקבע על ידי המומחה, הובילו למסקנה כי הנתבע התרשל. 2. **קשר סיבתי:** * הנתבע טען כי הקשר הסיבתי נותק עקב הטיפולים בבית החולים והעישון. * בית המשפט דחה טענה זו, וקבע כי הטיפולים בבית החולים היו חלק מהטיפול המתקן הנדרש עקב כשל הטיפול הראשוני של הנתבע. לא הוכח כי הטיפולים בבית החולים היו רשלניים או חריגים באופן שינתק את הקשר הסיבתי. * באשר לעישון, נקבע כי הוא רלוונטי לשאלת האשם התורם, ולא לניתוק הקשר הסיבתי. * הפסיקה המובאת (ע"א 350/77 כיתן, ע"א 92/71 בן אריה) תומכת בכך כי גם רשלנות של גורם שני, אם היא צפויה, אינה מנתקת את הקשר הסיבתי עם הגורם הראשון. 3. **אשם תורם:** * בית המשפט קבע כי אף שהנתבע התרשל, אין להטיל עליו את מלוא האחריות. * התובע היה מעשן כבד, ועל אף שפרופ' טייכר לא קבע שהעישון גרם לכישלון הראשוני, ידוע כי לעישון השפעה שלילית על החלמה. * בהיעדר תיעוד של אזהרות ספציפיות לתובע בנוגע להפסקת עישון, ולאחר ששקל את מכלול הנסיבות, הועמד שיעור האשם התורם על **20%**. 4. **נזקי התובע:** * **הוצאות רפואיות (לעבר ולעתיד):** הועמד על סך כולל של **67,000 ₪** (62,000 ₪ לטיפולים עתידיים ו-5,000 ₪ להוצאות נוספות). * **כאב וסבל (נזק לא ממוני):** בהתחשב בריבוי הניתוחים, הסבל מסינוסיטיס כרונית, ההליכים הממושכים והפגיעה העצבית, נפסק פיצוי בסך **50,000 ₪**. * **הוצאות נסיעות ועזרה:** על דרך האומדנה, נפסק סך של **5,000 ₪**. * **הפסדי שכר:** * התובע טען להפסדי שכר של כ-42,000 ₪ על סמך ירידה בהכנסותיו בין 2018 ל-2019. * הנתבע טען כי הכנסות התובע היו במגמת ירידה עוד קודם לכן, וכי תקופת הקורונה השפיעה. * בית המשפט ניתח את דוחות השומה וקבע כי למרות שהטיפולים והמצב הרפואי השפיעו על עבודתו, לא ניתן לקבוע באופן קטגורי שכל הירידה נבעה מהטיפולים בלבד. * בהיעדר נתונים מדויקים ויכולת חישוב אריתמטי, נקבע כי הפסדי השכר יוערכו **על דרך האומדנה**, ובסך **25,000 ₪**. 5. **סכום הנזק הכולל (לפני הפחתת אשם תורם):** * הוצאות רפואיות: 67,000 ₪ * כאב וסבל: 50,000 ₪ * הפסדי שכר: 25,000 ₪ * הוצאות נסיעות ועזרה: 5,000 ₪ * **סה"כ: 147,000 ₪** 6. **סכום הפיצוי הסופי:** * סך הנזקים: 147,000 ₪. * בניכוי אשם תורם (20%): 29,400 ₪. * **הפיצוי הסופי שנפסק: 117,600 ₪.** **החלטות נוספות:** הנתבע חויב לשלם לתובע את החזר האגרה, עלות חוות הדעת, חלקו של התובע בשכר טרחת המומחה, ושכר טרחת עורך דין בשיעור 20% בצירוף מע"מ. **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **מעמדו המחייב של מומחה בית המשפט:** בית המשפט הדגיש את הלכת הפסיקה שמומחה בית המשפט הוא "זרועו הארוכה", וקביעותיו מחייבות, למעט במקרים חריגים. * **פרשנות קשר סיבתי במקרים של טיפולים מתקנים:** בית המשפט פסק כי טיפולים מתקנים שבוצעו על ידי גורם אחר (בית חולים) בעקבות כשל טיפול ראשוני, אינם בהכרח מנתקים את הקשר הסיבתי, במיוחד אם הטיפולים המתקנים היו צפויים או הכרחיים עקב הכשל הראשוני. * **חובת הזהירות ומניעת אשם של אחר:** בית המשפט יישם את העיקרון כי כאשר חובת הזהירות של אדם מכוונת למנוע את אשמו של אדם אחר, התרחשות אשמו של האחר אינה בהכרח מנתקת את הקשר הסיבתי, שכן חובתו הייתה למנוע דווקא את אשמו של השני. * **התייחסות לעישון:** עישון נדון בעיקר בהיבט של אשם תורם, ולא כגורם המנתק את הקשר הסיבתי, אלא אם הוכח באופן חד משמעי שהוא הגורם הבלעדי או המכריע. * **הערכת הפסדי שכר על דרך האומדנה:** בית המשפט הכיר בכך שבהיעדר נתונים מדויקים וחד-משמעיים, ובשל השפעת גורמים חיצוניים (כמו הקורונה, תנודות שוק), ניתן להעריך הפסדי שכר של עצמאי על דרך האומדנה, כפי שנפסק במקרים דומים. * **היקף הנזק שאינו ממוני (כאב וסבל):** בית המשפט פסק פיצויים בגין כאב וסבל על בסיס נסיבותיו הקונקרטיות של המקרה, תוך השוואה לפסיקות קודמות במקרים דומים של טיפולי שיניים מורכבים ורשלניים.