ע"פ 526/90

תקציר

התיק סובב סביב שורה של אירועים שהובילו להרשעתם של מספר מערערים בעבירה של הטרדת עד, בניגוד לסעיף 249 לחוק העונשין. הפרשה כולה החלה באישום בשוחד של חבר הכנסת שלמה עמאר, שנטען כי תמרן את שירותו הצבאי כדי להימנע מפריסה בלבנון. על רקע פרסומים בתקשורת וחקירות מתנהלות, נפגש עמאר עם אישים שונים, בהם שני קציני משטרה לשעבר, יקים ולמברסקי, כדי לנהל חקירות פרטיות שמטרתן להכפיש את העד המרכזי נגדו, אזולאי. חקירות פרטיות אלה היו כוחניות וביקשו להשפיע על עדים פוטנציאליים ולצייר את אזולאי באופן שלילי, ואף לשבש הקלטות כדי לתמרן עדויות. מתיחות נוספת החריפה במהלך "פגישה לילית" שכינס עורך דינו של עמר, כספי, ובה הופעל על אזולאי לחץ לשנות את גרסתו לאירועים. למרות שהפגישה נראתה כהליך משפטי, בית המשפט מצא כי מטרתה הייתה להפחיד את אזולאי, ומצא כי כוונה פלילית אינה פוחתת מנוכחותם של עורכי דין. בית המשפט קבע כי העבירה לא הייתה על הצלחה להטריד אלא על המעשה עצמו, שהוכח באמצעות תיאום וכוונה של הפגישות והחקירות, שהגיע לשיאו בהטרדה. עמר, יקים, למברסקי וכספי נמצאו שותפים לדבר עבירה, אך בית המשפט זיכה את עורכי הדין ארנון ובלצר בשל חוסר ידיעה מוקדמת ומעורבות. ההשלכות החמורות על מערכת המשפט הביאו לאישור הרשעותיהם של המערערים העיקריים כדי להרתיע מפני התנהגות בלתי הולמת דומה בעתיד.