ת"א 45158-11-19

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעה ובתביעה שכנגד בין בני קהילת יוצאי אתיופיה. התובעים, שהם מנהיגים דתיים בקהילה, תבעו את הנתבע, אף הוא בן הקהילה, בגין לשון הרע. הנאשם, הלומד תורה ושואף להיות מנהיג דתי, פעיל בקהילה ויש לו חסידים רבים. התובעים טוענים כי מעשיו של הנתבע מהווים קריאת תיגר על מסורת בת 2,500 שנה והקימו כת. לטענתם, הנתבע פרסם פרסומים מכפישים אודותיהם ברשתות החברתיות ובאמצעים אחרים, תוך שהוא גורם להם בושה ופוגע בשמם הטוב. הנתבע מכחיש את הטענות והגיש תביעה שכנגד, בטענה כי התובעים השמיצו אותו, פגעו בפרטיותו והסיתו נגדו. בית המשפט מצא כי הנתבע אכן פרסם דברי לשון הרע על אחד התובעים, קאס סמאי, בסדרת הודעות קוליות שנשלחו בוואטסאפ. הנתבע טען כי אשתו של קאס סמאי לא הייתה בתולה בעת נישואיהם, ולכן הוא אינו ראוי להיות מנהיג דתי. בית המשפט קבע כי אמירות אלה מהוות לשון הרע ואינן נופלות תחת הגנות משפטיות כלשהן. עם זאת, בית המשפט דחה את טענותיהם האחרות של התובעים, שכן הם לא הביאו ראיות מספיקות לכך שהנתבעת אחראית לפרסומים המדוברים. באשר לתביעה שכנגד, קיבל אותה בית המשפט באופן חלקי. התובע שכנגד, הנתבע, הצליח בתביעתו נגד קס שמאי, שפרסם דברי לשון הרע על התובע שכנגד במספר הודעות קוליות. הודעות אלה רמזו כי התובע שכנגד מנצל כלכלית את חסידיו ומבצע ניאוף. בית המשפט הורה לקאס סמאי לשלם לתובע שכנגד פיצוי בסך 6,000 ₪. התובע שכנגד הצליח גם בתביעתו נגד הנתבע שכנגד השני, קס אדיסו, שפרסם הודעה קולית ממנה משתמע כי התובע שכנגד מת. קאס אדיסו חויב לשלם לתובע שכנגד פיצויים בסך 6,000 ₪. תביעתו של התובע שכנגד כנגד הנתבע השלישי, יאסו זלאו, הצליחה ברובה. יאסו פרסם פוסטים מכפישים רבים בדף פייסבוק, בהם הציג את התובע שכנגד באור שלילי והטיח בו האשמות קשות. בית המשפט קבע כי פרסומים אלה מהווים לשון הרע והורה ליאסו זלאו לשלם לתובע שכנגד פיצוי בסך 60,000 ₪. ככלל, בית המשפט לא פסק סעד כספי לא לתובעים ולא לנתבע זה כנגד זה, שכן הפרסומים המכפישים שפרסמו זה נגד זה נחשבו שווי ערך. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו, וזכות הערעור ניתנה כדין.