רע"פ 398/14

תקציר

בפסק הדין שניתן ביום 16.3.2014 בנוגע לבקשת רשות הערעור, נקבע כי יש לדחות את הבקשה. העיקרון המנחה במקרים כאלה הוא שערעורים מתקבלים במשורה ורק כאשר הם מציגים שאלה משפטית משמעותית או חשש החורג מהאינטרסים של הצדדים הבודדים או כאשר קיים פוטנציאל לעיוות דין. עניינו של המבקש, שהתמקד בנסיבותיו הפרטניות ובסיכויי השיקום, לא עמד בקריטריונים אלה. זאת ועוד, הטענות בדבר חומרת העונש לא הצדיקו ערעור, שכן הן עלו בקנה אחד עם מדיניות הענישה שנקבעה בעבירות דומות. המבקש ביצע מספר רב של פריצות וגניבות, פריצה לבתים ולבית כנסת כדי לממן את התמכרותו לסמים, דבר שהדגיש את חומרת העבירות ואת השפעתן החברתית. פסק הדין הדגיש את הצורך בענישה מחמירה בשל שכיחותן והשפעותיהן המזיקות של עבירות מסוג זה. בנוסף, למרות שפוטנציאל השיקום הוא שיקול לפי סעיף 40ד לחוק העונשין, סיכויי שיקום גבוהים אינם מחייבים חריגה מהעונש הסטנדרטי. המבקש, למרות התקדמות משמעותית בשיקום, היה בעל עבר פלילי מכביד וחזר שוב ושוב לשימוש בסמים ולפעילות פלילית. השימוש האחרון שלו בסמים במהלך הליך הערעור פגע עוד יותר באמינותו וערער את תביעות השיקום שלו. משכך, הערכתו של בית המשפט המחוזי את סיכויי השיקום של המבקש נמצאה ראויה, ולפיכך נדחתה בקשת רשות הערעור.