עת"מ 1760/09

תקציר

טענת המשיב כי יש לדחות את העתירה מחמת שיהוי בהגשתה נדחית, למעט החלק הנוגע לעותרים 3 ו-4, בשל חוסר מיצוי הליכים. גם הטענה בדבר פקיעת תושבותו של העותר נדחית, שכן המשיב לא נתן מענה ענייני לבקשת ההשבה של העותר, ואין לראות בשיהוי זמן סביר של המתנה לתשובה כזו. לגופו של עניין, רישיון ישיבת הקבע של העותר פקע כתוצאה מקבלת אזרחות אמריקאית. למרות שנוהל שרנסקי אינו חל במקרה זה, עדיין נתונה לשר הפנים הסמכות להשיב את רישיון העותר. לשר שיקול דעת רחב במקרים אלה, אך עליו לשקול שיקולים שונים, לרבות שיקולים ביטחוניים, פשיעה והומניטריים. גם נטל השכנוע שונה במצבים אלה לעומת המועד שבו חל נוהל שרנסקי. בשל היעדר התייחסות של המשיב לשיקולים אלה והתייחסות חלקית לטענת הקיפוח של העותר, פסק הדין מורה למשיב לבחון מחדש את בקשת העותרת להשבת התושבות, תוך התחשבות באמות המידה שהותוו בפסק הדין. למשיב ניתנים 60 יום לקבל החלטה, ולאחר מכן יהיו לעותר 45 יום לערער אם הבקשה תידחה. פסק הדין אף מאריך את צו הביניים המגן על העותרת וילדיה מפני גירוש עד לקבלת החלטה באשר למעמדם.