צ"א 22194-05-21

תקציר

המשרד להגנת הסביבה הורה לחברה קדישא תל אביב ולמנהלה אברהם מנלה, יחד עם יוסי פרי ושתי החברות שלו, לנקות שטח מוכה פסולת שהם חוכרים מחברת קדישא. הצו נתן להם חודשיים לנקות את האזור. חברה קדישא ומנלה עתרו לביטול הצו, אך בהמשך הסכימו עם המדינה להקפיא את הצו בתנאי שיוסי פרי יפנה את השטח וייתן להם 60 יום לנקות אותו מרגע שיעזוב. עם זאת, המדינה מיהרה לאסור על יוסי פרי לנקות את השטח. חברה קדישא הגישה בקשה להאריך את התליית צו הניקיון או לחילופין להטיל אותו על בעלי הקרקע בלבד. בית המשפט קבע כי המדינה פעלה בחוסר תום לב והפרה את חובת ההגינות המנהלית בכך שהסכימה להשעיה ולאחר מכן אסרה לאלתר על יוסי פרי לנקות. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי המועד האחרון לניקוי השטח של חודשיים אינו סביר ואינו מבוסס, וכי ההוראה לנקות בתוך פרק זמן זה מהווה הפרה חמורה של הדרישות המנהליות. עוד ציין בית המשפט כי בארבע השנים שחלפו מאז הוצא הצו חלו שינויים במצב העובדתי, לרבות פסק דין שניתן לאחרונה כי על יוסי פרי לעזוב את המקום, שחייב את המדינה לשקול מחדש את האסטרטגיה שלה. בעקבות זאת ביטל בית המשפט את הצו לחברה קדישא ומנלה לנקות את השטח, וקבע כי התנהלות המדינה ומסגרת הזמן הבלתי סבירה מצדיקים החלטה זו. פסק דין זה לא השפיע על תוקפו של הצו ליוסי פרי וחברותיו, שהיו אחראיות ישירות לפסולת, לנקות את האזור. לשני הצדדים הייתה זכות לערער על ההחלטה בבית המשפט המחוזי.