עת"מ 69425-08-24

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את העתירה המערערת על החלטת המשיבים שלא לעכב את ביצוע צווי ההריסה מטעמים מנהליים. העותרת לא הציגה ראיות משכנעות לאי תקינות מנהלית או לאי-חוקיות בהליכי רשויות התכנון והבניה. בית המשפט הדגיש את תפקידו המצומצם בהתערבות בשיקולים תכנוניים, והעותר לא סיפק כל הצדקה מוצדקת להתערבות. בנוסף, דחה בית המשפט את טענתו המרכזית של העותר בדבר העיכוב במימוש צווי הריסה בשל הגשת תכנית מפורטת לפי חוק התכנון הירדני. פסקי דין קודמים של בתי המשפט קבעו כי עצם הגשתה של תכנית אינה מצדיקה עיכוב, במיוחד כאשר התכנית נמצאת בשלביה הראשונים. העותר לא ציין נסיבות חריגות לתמיכה בטענתו. בית המשפט בחן גם את הכשלים בבקשה להיתר ומצא כי הם מהותיים, לרבות אי עמידה בייעוד הקרקע, זיקה חלקית לקרקע, חלוקה בלתי מורשית של הקרקע, מרחק ממרכזים מוסדרים ושימוש בלתי מורשה כנגריה. ליקויים אלה, שחלקם חסרי תקנה, מצדיקים את החלטת המשיבים שלא לקבל את הבקשה להיתר. זאת ועוד, בית המשפט ראה בטענות המשפט המנהלי של העותר, לרבות חוסר סבירות, זכות שימוע וחוסר מידתיות, כבלתי מבוססות. גם טענות העותר בדבר פגיעה בזכות לדיור ולקניין נדחו, שכן בית המשפט קבע בעקביות כי זכויות אלה אינן מאפשרות בנייה בלתי חוקית. העתירה נדחתה, והעותר חויב בהוצאות משפט.