עמ"נ 63541-03-23

תקציר

פסק הדין דוחה הן עתירה מנהלית והן עתירה מנהלית שהגיש מודן, אך דחיית העתירה המנהלית מותנית. בית המשפט מצא כי מודן לא הצליחה לסתור את חזקת הברחת הנכסים, והתמהמהה בהעלאת טענותיהם, אך יש לתת למודן הזדמנות נוספת להציג את טענותיהם בפני המשיב. זאת, משום שהיקף החוב המדובר הוא עצום, ומן הראוי לאפשר למודן למצות את ההליך המנהלי. במסגרת הליך זה, על מודן לספק את המסמכים הדרושים כדי לסתור את החזקה כי נכסי החברה הועברו ללא תמורה, וכן הוכחה לכך שהחברה אינה פרטית אלא מוטת תועלת ציבורית. בית המשפט הדגיש כי הזדמנות זו ניתנת אך ורק לצורך מיצוי ההליך המינהלי, ואם המשיב עדיין סבור כי מודן לא הצליחה לסתור את חזקת העברת הנכסים, אזי יש לפתוח בתביעה אזרחית לקביעת גובה החוב, אם בכלל, שניתן להטיל על מודן. העתירה המנהלית נדחית משום שהחלטת הוועדה כי מודן אינה מצדיקה התערבות מספיקה הייתה מבוססת. זאת ועוד, על פי חוק העררים, הטענות היחידות שניתן לטעון בהליך מסוג זה הן כי המערערת לא הייתה בעלת שליטה, או כי החוב נפרע על ידי צד אחר. מאחר שטענותיה של מודן לא נפלו לקטגוריות אלה, גם העתירה המנהלית נדחית, אך לאור האמור בתגובת המשיב. החלטה זו מבהירה גם את הוראות הדין הרלוונטיות המצדיקות את עמדת המשיב, לרבות סעיפים 8(ג) לחוק ההסדרים ו-119א(א) לפקודת מס הכנסה, תוך הדגשת תפקידן לאפשר גביית חובות מס יעילה ולמנוע הברחת נכסים. בית המשפט מדגיש כי כל טענות נוספות לגופו של עניין, לרבות שנות החוב והסכם הפשרה, צריכות להידון במסגרת ההליך המנהלי או בתובענה אזרחית עתידית. פסק הדין מסתיים בכך שהעתירה והערעור נדחים, לא יוטלו הוצאות, ופסק הדין יישלח לבאי כוח הצדדים.