ת"א 37569-01-22

תקציר

בית המשפט מצא כי נפלה טעות בנוגע לתיחום החברה כפי שהוסכם בין הצדדים. הפרסום שייחס מעשי ונדליזם ל"מתנחלי המאחז הפלילי חומש" היווה לשון הרע, שכן הוא עלול היה להשפיל ולבזות את המוזכרים בעיני הציבור ולפגוע בהם בתפקידם. עם זאת, הפרסום לא היווה לשון הרע כלפי התובעים באופן אישי, שכן הוא לא התייחס אליהם במפורש ולא קשר אותם למעשים הנטענים. במקום זאת, הוא התייחס לקבוצת אנשים הקשורים למאחז. לפיכך, לתובעים, כראשי ישיבת חומש, לא הייתה עילת תביעה מתוקף תפקידם האישי. התביעה נדחתה, והתובעים חויבו לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 12,700 ₪.