ע"א 21206-06-26

תקציר

להלן ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט העליון בתיק ע"א 21206-06-26 (החלטת כבוד המשנה לנשיא נעם סולברג מיום 5.7.2026). ### מבוא ההחלטה דנה בסוגיה פרוצדורלית מובהקת של סדרי דין אזרחיים, הנוגעת לסמכות הערכאה הדיונית והערכאה המערערת במתן סעדים זמניים (עיכוב ביצוע וצו מניעת דיספוזיציה) לאחר מתן פסק דין. ### העקרונות המשפטיים המרכזיים #### 1. העיקרון של מיצוי הליכים בערכאה הדיונית ההחלטה מחדדת את הכלל לפיו בעל דין אינו יכול "לנסות את מזלו" שנית בפני ערכאת הערעור, לאחר שפנה לערכאה הדיונית באותה בקשה ממש ובקשתו נדחתה. בבסיס עיקרון זה עומד הצורך ביצירת ודאות דיונית ומניעת התדיינות כפולה ומיותרת (Res Judicata ברמה הדיונית). #### 2. הדירוג הדיוני לפי תקנות סדר הדין האזרחי (תשע"ט-2018) בית המשפט מדגיש את המסלול הקבוע בתקנה 145 לתקנות סדר הדין האזרחי: * **תקנה 145(ב):** מאפשרת לבעל דין לפנות לערכאה הדיונית בבקשה לעיכוב ביצוע או סעד זמני בטרם הוגש ערעור. * **ההשלכה הדיונית:** משבחר בעל דין במסלול זה והערכאה הדיונית הכריעה בו, לא ניתן "לערער" על החלטה זו בדרך של הגשת בקשה מקבילה לערכאה גבוהה יותר. הדרך היחידה להשיג על החלטת הערכאה הדיונית היא באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור (בר"ע) מנומקת. ### חידושים ודגשים משפטיים * **שימור ההלכה תחת הרפורמה בסד"א:** ההחלטה מבהירה כי העקרונות שנקבעו בפסיקה טרם התקנות החדשות (כמו בעניין *הראל חברה לביטוח*) נותרו בתוקפם גם תחת תקנות 2018. בית המשפט מדגיש כי עצם כניסתן לתוקף של התקנות החדשות לא שינה את הכלל המהותי בדבר אי-קבילותן של "בקשות מקבילות" בערכאת הערעור. * **דרישות סף להוכחת הצדקה לסעד זמני:** ההחלטה מזכירה (באופן עקיף דרך ציטוט החלטת המחוזי) כי סעד זמני אינו ניתן כדבר שבשגרה. דחיית הבקשה במחוזי התבססה על שני נדבכים מהותיים: 1. **היעדר סיכויים של ממש לערעור:** מבחן מהותי להערכת סיכויי ההצלחה בערעור. 2. **היעדר תצהיר:** כשל דיוני בסיסי בהגשת בקשות לסעדים זמניים, המעיד על חשיבות הטיעון העובדתי המגובה בתצהיר, גם כאשר המבקש אינו מיוצג. ### סיכום ומסקנות החלטה זו מהווה תזכורת חשובה לבעלי דין (בדגש על מי שאינם מיוצגים) בנוגע למסלול הדיוני הנכון. משנדחתה בקשה לעיכוב ביצוע בערכאה הדיונית, השגת המבקש על החלטה זו חייבת לבוא בדרך של **בקשת רשות ערעור** על אותה החלטת ביניים, ולא בדרך של הגשת בקשה ראשונית "חדשה" לערכאת הערעור. הניסיון לעקוף את הערכאה הדיונית לאחר קבלת החלטה שלילית מסווג כשימוש לא תקין בהליכי בית המשפט.