סע"ש 31105-09-15

תקציר

התובע, עובד ניקיון, תבע את מעסיקו בגין תשלומים שונים שלטענתו לא קיבל במהלך עבודתו, לרבות שכר גבוה מזה המשתקף בתלושי השכר, גמול שעות נוספות, דמי הבראה, שי ושכר לחגים, פדיון חופשות, הפרשות לקרן פנסיה ופיצוי בגין אי המצאת תלושי שכר. כן ביקש פיצוי בגין ניכויי ביטוח שלא כדין, לאחר שגילה כי לא היה מבוטח למרות ניכויים חודשיים משכרו, ועל כך שהמעסיק לא הודיע לו על התפטרותו. בית המשפט פסק לטובת התובע ברוב הסעיפים. בית המשפט קבע כי שכרו השעתי של התובע אכן היה נמוך מכפי שטען, אך עדותו בנוגע לשיעור השכר לא הייתה משכנעת. לפיכך, שכרו היה אמור להיקבע על פי תלושי השכר, מהם עולה כי הנתבע שילם לתובע בחסר עבור עבודה בשעות נוספות. הנתבע חויב לשלם לתובע סך של 2733 ₪ גמול שעות נוספות, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 1.3.2015. עוד הורה בית המשפט לנתבעת לשלם לתובע סך של 3235.5 ₪ עבור דמי הבראה, 344 ₪ עבור דמי חגים, 5229 ₪ עבור פדיון חופשות, 8687 ₪ עבור הפרשות לפנסיה שלא שולמו ו-8908 ₪ עבור הפרשות לפיצויי פיטורים, כולם עם הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 1.3.2015. בנוסף, בית המשפט הורה לנתבעת לפצות את התובע בסך של 1433 ₪ בגין ניכויי ביטוח רפואי שלא כדין, בצירוף הצמדה וריבית מאותו מועד. עוד נמצא כי הנתבע לא מסר הודעה נאותה לתובע על התפטרותו, ולכן לא היה זכאי לכל פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת לתובע. לבסוף, בית המשפט דחה את טענת הנתבע לנכות את שווי נקודות הזיכוי של התובע מהתשלומים המגיעים לו, שכן הנתבע לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענה זו, ולא הודיע לתובע על הניכוי הפוטנציאלי. הנתבע חויב לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 10,000 ₪. ריבית תתווסף לסכומים שנפסקו אם הם לא שולמו בתוך מסגרת הזמן שצוינה.