עמ"ש 24869-10-14

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור ומחזיר את התיק לבית המשפט קמא להמשך בירור. על פסק דינו של בית משפט קמא נמתחת ביקורת על היעדר הנמקה של ממש, דבר המקשה על ערכאת הערעור לבחון את ההחלטה. בנוסף, אשם בית משפט קמא בכך שלא אפשר למערער להציג ראיות ולחקור את פקיד הסעד שערך תסקיר על המקרה, חרף בקשתו המפורשת של המערער. חקירתם של עורכי הדו"ח חיונית לקיום הליך בירור עובדתי יסודי, והיה על בית המשפט להיעתר לבקשת המערער, מה גם שהדיווח השפיע על החלטת בית משפט קמא. הדבר חשוב במיוחד במקרים בהם מעורבים קטינים, בהם על בית המשפט למצות את כל האפשרויות לגילוי האמת. עוד צוין בפסק הדין, כי החלטתו של בית משפט קמא התבססה על שני דו"חות, שאף אחד מהם לא עבר חקירה נגדית, דבר שאינו הוגן. בית המשפט קובע כי יש לתת למערער הזדמנות להציג ראיות ולחקור את עורך הדו"ח, דבר שעשוי לסייע בשכנוע בית המשפט בטענותיו. עם זאת, בית המשפט אינו מוצא טעם בטיעונו של המערער למינוי פסיכולוג מומחה, וכן דוחה את הבקשה להחליף את ההרכב הדן בתיק. פסק הדין מבטל את ההחלטה הקודמת ומחייב חקירה מחודשת, לרבות חקירת פקיד הסעד, שלאחריה ייתן בית המשפט קמא פסק דין מנומק. ההוצאות אינן מוקצות והפיקדון של המערער יוחזר על ידי המזכירות.