רע"פ 4052/21

תקציר

המבקש ביקש רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה, שאישר פסק דין קודם של בית משפט השלום בחדרה. המקרה עסק בכך שהמבקש תקף את בת זוגו לאחר שחשד בבגידה, וכתוצאה מכך נגרמו לה חבלות נראות לעין. בית משפט השלום הרשיע אותו בתקיפה הגורמת חבלה ממשית לבן זוגו, החלטה שהתבססה על עדות מהימנה של המתלוננת וראיות תומכות. בגזר הדין שקל בית המשפט את הפגיעה בביטחון האישי, בנורמות החברתיות נגד אלימות במשפחה, בהתנהגותו של המבקש ובעברו הפלילי, שכללו עבירות אלימות קודמות. כתוצאה מכך, נגזרו על המבקש 12 חודשי מאסר, בין היתר בשל מאסר מותנה מהרשעה קודמת. חרף ערעורו לבית המשפט המחוזי, אשר דחה לאחר מכן את ערעורו, גזר הדין נתפס כראוי בהתחשב בחומרת העבירה ובהימנעותו של המבקש מלהבין את חומרת מעשיו. תביעות השיקום שלו והפסקת צריכת האלכוהול לא נחשבו מספיקות כדי להצדיק עונש מופחת. בית המשפט הדגיש את חשיבות ההרתעה וביטחון הציבור על פני השיקום במקרים כאלה. זאת ועוד, הבקשה לעכב את ביצוע גזר הדין נדחתה כמיותרת, ובכך חיזקה את מחויבותו של בית המשפט לעמדה מחמירה נגד אלימות במשפחה. לאחר מכן, הבקשה נדחתה באופן רשמי, מה שתומך בעמידתו של גזר הדין המקורי באינטרס הציבורי ובסטנדרטים משפטיים.