עת"א 20594-12-10

תקציר

עותר בן 26 המרצה עונש מאסר שלישי בגין שורה של עבירות, בהן פריצה, גניבה ומרמה, ביקש שחרור מוקדם על תנאי. ועדת השחרורים דחתה את הבקשה בנימוק של עברו הפלילי העשיר של העותר, חוסר תובנה והתנהגותו השלילית. על החלטה זו הוגש ערעור בבית המשפט, כאשר העותר טען כי הוועדה לא שקלה גורמים חיוביים כגון מאמצי השיקום שלו, עברו הנקי בכלא ומשפחה תומכת. עם זאת, בית המשפט אישר את פסק הדין של הדירקטוריון, ומצא אותו סביר וחוקי. פסק הדין הדגיש את שחרורו המוקדם הקודם של העותר ואת העברתו החוזרת לאחר מכן, את ההערכות הסותרות לגבי התקדמות שיקומו ואת העדיפות שניתנה לתוכנית הרשמית של רש"א על פני תכנית פרטית. השופטים הגיעו למסקנה כי ועדת השחרורים איזנה כראוי בין כל השיקולים הנדרשים ודחו את העתירה, תוך שהם מדגישים כי המפתחות לדלתות הכלא נמצאים בידי הוועדה, שצריכה לעשות בהם שימוש אחראי. החלטה זו, אף שהיא שמיעתית, מחזקת את שיקול דעתה של הוועדה בענייני שחרורים, ומתערבת רק כאשר החלטות חורגות באופן משמעותי מהסבירות.