בג"צ 1877/14

תקציר

בפסק דין מורכב ומפורט, בחן בית המשפט את חוקתיותן של הוראות החקיקה הנוגעות לפטור ודחייה של שירות צבאי לתלמידי ישיבות בישראל – סוגיה שהובאה שוב ושוב בפני הרשות השופטת בשל השלכותיה החברתיות-פוליטיות הרגישות. בית המשפט הגיע למסקנה כי החוק, כפי שתוקן בתיקון 21, סובל מליקויים משמעותיים שאינם עומדים באמות מידה חוקתיות, בעיקר בשל חוסר קוהרנטיות שלו עם עקרון השוויון. למרות ההכרה בחשיבות לימוד התורה ובצרכים הייחודיים של החברה החרדית, הדגיש בית המשפט כי החוק, הן בעיצובו והן ביישומו, אינו נותן מענה הולם לנטל הבלתי מידתי של השירות הצבאי על מגזרים חברתיים אחרים. פסק הדין הדגיש את הכישלון בקביעת מדיניות גיוס ברורה והוגנת, המצמצמת במידה מספקת פערים אלה, ומתח ביקורת על אופיים הזמני והוולונטרי של הסדרי הגיוס, התלויים בסופו של דבר בשיקול דעת הפרט. בנוסף, היעדר פתרון חקיקתי קבוע פוגע עוד יותר ביעילות החוק. פסק דין זה משקף מאבק מתמשך להרמוניה בין ערכים דתיים לחובות אזרחיות בהקשר של חובות ביטחון לאומי, תוך קידום הסדר מאוזן יותר וניתן לאכיפה המקיים זכויות חוקתיות. בית המשפט הורה לבטל את ההוראות הפסולות, והקפיא את תוקפן למשך שנה כדי לאפשר לגופים המחוקקים והמנהליים לגבש חלופה התואמת את המנדטים החוקתיים הללו.