רע"א 4317/00

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת על חלוקת כספים שנועדו לפרוע חובות של עיריית טייבה לנושיה. המחלוקת המרכזית נסובה סביב תוקפה של החלטה של ראש הוצאה לפועל לחלק כספים ממשרד הפנים בין כל נושי העירייה שהטילו עיקולים, במקום להעביר את הכספים להוצאה לפועל אחרת לטובת קבוצת נושים מסוימת. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו דחה בעבר את בקשת המבקשים (הנושים) לערער על החלטה זו. פסק הדין מאפשר רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי. עם זאת, בסופו של דבר היא מאשרת את פסיקת הערכאה הנמוכה יותר ודוחה את בקשת המבקשים. בפסק הדין מודגש כי הכספים המדוברים הם כספי מדינה המיועדים לפירעון חובות העירייה לכלל נושיה ויש לחלקם ביניהם באופן שווה. עוד צוין כי המבקשים לא פעלו בתום לב בכך שלא חשפו את ההליכים המשפטיים המתמשכים שלהם במהלך אישור הסדר נושים, אשר ביטל את כל העיקולים הקודמים. בנוסף, פסק הדין מדגיש את אופיו המקיף של הסדר הנושים שאושר על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב, וקובע כי הוא גובר על כל תביעה פרטנית קודמת או עיקולים. קבלת תביעתם של המבקשים תפגע בעקרון השוויון בין הנושים ותפגע בטוהר ההסדר. כמו כן, פסק הדין מפרש את הוראות הדין הרלוונטיות, ובפרט את סעיף 233(א4) לפקודת החברות, המאפשר הקפאת הליכים נגד העירייה במסגרת הבקשה להסדר נושים. המבקשים נדרשים לשלם את הוצאות המשיבים, כאשר כל משיב מקבל 7,000 ₪.