בג"צ 184/73

תקציר

פסק הדין נסוב סביב שני אנשים, העותר והמשיב השני, הטוענים שניהם לחברות במועצה המקומית בית דגן. המחלוקת התעוררה עקב התפטרותו של חבר מועצה מקומית בשנת 1973, שאותה היה צריך למלא המשיב השני, על פי כללי הירושה. עם זאת, ראש המועצה סבר כי המשיב השני נפסל מלכהן בתפקיד בשל הרשעה הקשורה להתנהגות מחפירה, קרי החזקת רכוש שלא כדין. ראש המועצה שלח הודעת פסילה למשיב השני, מתוך כוונה להחליפו בעותר. העותר טען כי מאחר שהמשיב השני לא השיב להודעה בתוך 30 יום, הוא חדל להיות חבר המועצה. בנוסף, הציע העותר כי מועמד שנפסל אינו יכול להיות חבר מועצה, ולכן הודעת הפסילה אינה רלוונטית. השופט ברנזון קבע כי עבירת המשיב השני, החזקת שתי חגורות צה"ל וג'ריקן, אף שהיא מבישה במהותה, אינה מצדיקה את פסילתו מתפקיד ציבורי. הנסיבות היו כאלה שחומרת העבירה הוקטנה. בהתחשב בכך שהמשיב השני היה צריך להתמנות למועצה מלכתחילה, ביטל בג"ץ את הצו המותנה ודחה את העתירה, תוך שהוא מאפשר למשיב השני למלא את מקומו במועצה. פסק הדין הדגיש את הצורך באמות מידה מוסריות גבוהות במשרה ציבורית, אך הגיע למסקנה כי התנהלותו של המשיב השני אינה עומדת ברף הפסילה.