ת"א 9584-12-14

תקציר

פסק הדין פוסק לטובת התובעים - אלמנתו וילדיו של מר מ.ג. שנהרג בתאונת דרכים - ופוסק להם פיצוי כולל של 456,800 ₪. הנתבעת, מבטחת הרכב שפגע במר מ.ג., מקבלת על עצמה אחריות לתאונה. המחלוקת העיקרית היא לגבי גובה הנזק שיש לפצות. בית המשפט קובע את הפיצויים המגיעים לעיזבון ולתלויים של המנוח, תוך התחשבות בהפסדיהם הכספיים ויישום "שיטת היד" לחישוב הפסד השתכרות ב"שנים האבודות" שלאחר מותו של מר מ.ג. בית המשפט מקבל את טענת התובעים כי יש להעריך את כושר השתכרותו של מר מ.ג. על בסיס השתכרותו בפועל טרם התאונה, למרות החשש מגירושו מישראל, שהיה זמני בלבד. היא גם לוקחת בחשבון את האפשרות שימצא עבודה במדינה מערבית אחרת, אם היה מגורש. השופט מחשב את אובדן ההכנסה על פני תקופות שונות - מיום התאונה ועד הגיעו של כל ילד לגיל בגרות - ומגיע לסך של 1,472,850 שקל עבור השנים האבודות, הכולל את רכיב הפנסיה. ראשי נזק נוספים מוסכמים על שני הצדדים, בהם 44,300 ₪ עבור כאב וסבל, 300,000 ₪ עבור אובדן שירותי בן זוג ואב ו-10,000 ₪ עבור הוצאות קבורה. לאחר ניכוי דמי הביטוח הלאומי שקיבלו התובעים, מחושב סך הפיצוי כ-436,250 ₪. עם זאת, על פי חוק הביטוח הלאומי, התובעים זכאים לסכום הגבוה יותר של 25% מהנזק בתוספת ההפרש בדמי הנזק ובדמי הביטוח הלאומי, המגיע ל-456,800 ₪. כמו כן חויבה הנתבעת לשלם לתובעים 15.21% מסכום זה כשכר טרחת עורכי דין. על התובעים להגיש הצעה לשימור חלקם של הקטינים בפיצוי, אשר יוחזק בנאמנות על ידי בא כוח התובע עד לאישור בית המשפט. השופט חותם על פסק הדין, שניתן לפרסם ללא שמות התובעים, ב-12.1.17.