עמל"ע 64904-12-15

תקציר

הערעורים בפני בית המשפט הם הדדיים. ועדת האתיקה מערערת על זיכויו של המשיב מאשמת שליחת יד בכספי לקוחות, ומבקשת להרשיעו במקום. בינתיים, המשיב מבקש לזכות אותו מכל האישומים שיוחסו לו או לחילופין להקל בעונשו. האישומים נגד המשיב נובעים מכך שייצג לקוח בשתי תביעות נגד מעסיקו לשעבר של הלקוח. בסופו של דבר הפסיק הלקוח את שירותיו של המשיב ושכר עורך דין אחר, עו"ד אליוב, כדי שיטפל בענייניו. עם זאת, התעוררה מחלוקת בנוגע לשכר טרחת המשיב, שהובילה לקרע בתקשורת בין המשיב לבין עו"ד אליוב. המשיב הואשם בכך שלא העביר את יתרת הכספים שקיבל עבור הלקוח ולא התחשב בכספי הלקוח. בנוסף, הוא הואשם באמירות בלתי הולמות כלפי עו"ד אליוב במכתב. בית הדין המשמעתי המחוזי הרשיע את המשיב באי דיווח על קבלת כספי הלקוח, באי העברת כספים ללקוח, באי התחשבנות עם כספי הלקוח ובאי שמירה על כבוד מקצוע עריכת הדין. בית המשפט גזר עליו 40 חודשי השעיה. בית המשפט גם הרשיע אותו, בהחלטה חצויה, בשליחת יד לכספי לקוחות. בית הדין הארצי למשמעת קיבל חלקית את ערעורו של המשיב, זיכה אותו מהעבירה של שליחת יד אך אישר את הרשעתו באישומים אחרים. בית המשפט דחה גם את ערעורו על גזר הדין. בית המשפט פוסק לטובת ועדת האתיקה וקובע כי המשיב אשם בשליחת יד בכספי לקוחות. רוב בתי הדין המשמעתיים הגיעו למסקנה נכונה כי המשיב לא דיווח על קבלת הכספים ללקוח ולא ביצע קיזוז כדין. טענות המשיב המערערות על ממצאים אלה מכוונות בראש ובראשונה לקביעות העובדתיות ולהערכות המהימנות של בתי המשפט, שערכאת ערעור ממעטת להתערב בהן. בית המשפט מדגיש כי הרשעתו של המשיב מבוססת על התנהלותו ועל הרקורד הראייתי, לרבות אי מתן הסברים מספקים או אסמכתאות רלוונטיות. כמו כן, בית המשפט מאשר את הרשעתו של המשיב באמירות בלתי ראויות כלפי עו"ד אליוב, וקובע כי הן אינן עולות בקנה אחד עם כבודו של מקצוע עריכת הדין. באשר לגזר הדין, בית הדין קובע כי השעיה של 40 חודשים היא מידתית ביחס למעשיו של המשיב ולעברו המשמעתי, הכולל הרשעה קודמת בעבירה דומה. גזר הדין נועד להגן על כבוד המקצוע ולשמור על אמון הציבור. לפיכך, ערעורו של המשיב נדחה, וערעור ועדת האתיקה מתקבל, וכתוצאה מכך הרשעתו של המשיב בכל האישומים, לרבות שליחת יד לכספי לקוחות. עונש המאסר הקיים של 40 חודשי השעיה נותר על כנו.