LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

עע"מ 11039/05

החלטה עליון

📋
מספר הליך11039/05
📂
סוג הליךעע"מ
📅
תאריך7 בדצמבר 2005
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםיעקב כשדי נ' לשכת עורכי הדין
👨‍⚖️
שופטיםא' רובינשטיין

תקציר

עקרונות משפטיים וחידושים בניתוח הפסיקה 1. עקרונות המסדירים סעד זמני ושימור סטטוס קוו ההחלטה מדגישה כי המטרה העיקרית של מתן סעד זמני היא לשמור על הסטטוס קוו, ולהבטיח שעמדות הצדדים יישארו ללא שינוי עד להכרעה בתיק המהותי. הדבר עולה בקנה אחד עם עקרונות משפטיים מבוססים היטב לפיהם צווי מניעה או אמצעי ביניים משמשים למניעת פגיעה או דעה קדומה העלולה לעוות את פסק הדין הסופי, כפי שנתמך בפסיקה כגון בג"ץ 345/61 אל-קאזאן נ. מנהל שירות השידור. 2. ההגבלה על אישור מוקדם וסמכות בית המשפט עיקרון משפטי מרכזי שהודגש הוא שהסמכות להעניק הסמכה או להכיר בחברות בגופים מקצועיים, כגון לשכת עורכי הדין, מצויה בסופו של דבר במסגרת הסטטוטורית והרגולטורית (סעיף 46 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961). בית המשפט שב ומאשר כי אלא אם כן אושר במפורש בחוק, בתי המשפט אינם יכולים להקדים או להחליף את הכללים הפרוצדורליים והסטטוטוריים המסדירים את ההסמכה, גם אם יש הבטחה או ציפייה שנקבעה על ידי המשיב. 3. הבחנה בין סעד מלא לסעד ביניים בית המשפט מבחין בבירור בין סעד זמני לבין הסעד המהותי המבוקש בערעור. הוא מציין כי מתן צו מניעה זמני ל"קביעת מועד אישור אישי" יסתכם למעשה ביצירת זכות מהותית בטרם עת, ללא הקביעה הסופית, דבר המנוגד לעקרונות ההליך ההוגן הפרוצדורלי ולמסגרת הסטטוטורית. 4. תפקידם של הליכים משמעתיים והשפעתם על ההסמכה מקרה זה מדגיש כי הליכים משמעתיים וממצאים הקשורים להתנהגות בלתי הולמת יכולים להשפיע על הסמכה ורישוי מקצועיים, אך רק באמצעות נהלים וערוצים משפטיים מבוססים. בית המשפט מכיר בשיקול דעתו של הנילון שלא לקבוע מועד לאישור אישי עקב שיקולים משמעתיים, במיוחד לאחר הרשעה, ומבהיר כי שיקול דעת זה מצוי בסמכותה של רשות המשמעת ואינו כפוף לחובה שיפוטית לאישור מוקדם. 5. חידושים והנמקה משפטית בעוד שהמקרה מסתמך בעיקר על עקרונות מבוססים - כגון תכלית הסעד הזמני, הסמכות הסטטוטורית וההגנות הפרוצדורליות - ההחלטה מבהירה באופן חדשני כי עיתוי האישור תלוי בהתאמה בלוח הזמנים הסטטוטורי (מועד האישור ב-14.12.05), וכי יש להגביל בזהירות את ההתערבות השיפוטית בעיתוי הרישוי כדי למנוע פגיעה בפונקציות החקיקה. 6. יישום הפסיקה ושיקול הדעת השיפוטי נימוקי בית המשפט משלבים תקדימים כדי להדגיש כי סעד זמני נועד לשמר את המצב הקיים, ולא לשנות את הזכויות המשפטיות המהותיות בטרם עת. דחיית בקשת המבקש מבוססת על גישה זהירה המכבדת את תוכנית החקיקה ונמנעת מיצירת תקדימים מיותרים לאישור מוקדם או רישוי על סמך הבטחות או הבטחות פרוצדורליות. תקציר: מקרה זה מדגים את ההקפדה השיפוטית על עקרונות משפטיים בסיסיים המסדירים סעד זמני, תוך הדגשת חשיבות הסמכות הסטטוטורית, התקינות הפרוצדורלית וגבולות ההתערבות השיפוטית. בית המשפט טוען כי בעוד שהבטחות פרוצדורליות או הבטחות לא רשמיות עשויות להשפיע על ציפיות הצדדים, הסמכות הסופית לאישור נמצאת במסגרות חקיקה ורגולציה, מה שמבטיח לגיטימציה, הוגנות ועקביות בהליכי רישוי מקצועיים.

חקיקה מקושרת

חוק לשכת עורכי הדין

עע"מ 11039/05 יעקב כשדי נ' לשכת עורכי הדין, עליון (7.12.2005)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית