ת"א 39009-07-10

תקציר

בשנת 2010 הגיש המשיב תביעה כספית בסך 1.3 מיליון ₪ כנגד המבקשים, שהתחייבו לפרוע חוב של חברה. בשל דחיות חוזרות ונשנות של המבקשים ואי הופעתם לדיונים, ניתן פסק דין לטובת המשיב על מלוא הסכום הנתבע, בניכוי סכומים שנגבו בהוצאה לפועל. בעקבות זאת עתרו המבקשים לביטול פסק הדין, שניתן על תנאי בבית משפט קמא. החלטה זו אושרה מאוחר יותר בערעור. לאחר מכן עתרו המבקשים לבית המשפט העליון, אשר דחה את בקשתם למתן רשות ערעור, תוך ציון כי ניתן לבטל את פסק הדין עם הפקדת סכום קצוב. כעת מבקשים המבקשים להפחית סכום זה, בטענה שהמשיב גבה סכומים מסוימים מצדדים שלישיים. עם זאת, התנגדות המשיב, לצד התנהלות המבקשים לאורך כל ההליך, מטילה ספק בטענות המבקשים. בית המשפט פוסק לטובת המשיב וקובע כי על המבקשים להפקיד את מלוא הסכום הנקוב קודם לכן בתוך 45 יום לביטול פסק הדין. במידה והמבקשים לא יעשו כן, פסק הדין יעמוד בעינו. החלטה זו היא סופית, ללא ערימות ערעור נוספות.