ע"א 3197/19

תקציר

התיק נסוב סביב מחלוקת בנושא הקצאת מים, כאשר המערערת הגישה תחילה עתירה לבית הדין למים בחיפה נגד החלטות המשיב בנושא הקצאות מים בשנים 2017 ו-2018, וכן ביטול צו הפסקת מים. בהמשך ביקש המערער לתקן את ערעורו, אך בית הדין דחה בקשה זו. בעקבות דחייה זו, ציינו המערערים כי ברצונם לערער על החלטה זו וביקשו לדחות את ערעורם המקורי. בית המשפט נעתר לבקשתם ודחה את הערעור. לאחר מכן הגיש המערער זכות ערעור על פסק דין זה, אך המשיב טען כי יש לדחות ערעור זה משום שלא נגרם נזק למערער, ועל כן לא קיימת זכות ערעור. כן ביקש המשיב להפחית את הפיקדון הנדרש להבטחת הוצאותיו של המשיב. השופט קבע כי אכן עומדת למערער זכות ערעור על פסק הדין, שכן על החלטות ביניים שקדמו לפסק דין ניתן לערער באמצעות ערעור על פסק הדין עצמו, גם אם פסק הדין אינו פוגע פורמאלית במערער. השופט הצביע על מקרים קודמים שתמכו ברעיון זה. לפיכך, הערעור לא יידחה על הסף. עם זאת, השופט לא מצא סיבה להפחית את סכום הפיקדון ולקבוע מועד אחרון לתשלומו. בהתחשב בנסיבות, חויב המשיב לשאת בהוצאות המערערת בסך 2,500 ₪.