ע"א 358/83

תקציר

בתיק הערעור על מכירת דירה אחת לשלושה רוכשים שונים, הפך בית המשפט לערעורים את החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו, שהעדיף את הרוכש הראשון, ואישר במקומו את זכויותיה של הרוכשת השנייה, משפחת כהן-אדיב. החלטה זו התבססה במידה רבה על הטענה כי הרוכש השני פעל בתום לב ונתן תמורה בעלת ערך, תוך עמידה בדרישות הקבועות בסעיף 9 לחוק המקרקעין. באופן ספציפי, בית המשפט לערעורים הדגיש כי העסקה השנייה, אף שבוצעה לאחר הראשונה, נרשמה בעוד הרוכש השני עדיין פעל בתום לב, ובכך הצדיק את העדפת תביעתו. עוד הבהיר בית המשפט כי הגדרת "תמורה" אינה מחייבת שקילות לשווי הנכס, אלא כי לא מדובר במתנה או בהעברה חופשית, המאפשרת גמישות גם כאשר חלק מהתשלום קוזז, דבר שלא הודגש נכונה על ידי השופט קמא. יתר על כן, שגה השופט קמא בכך שזיהה חוסר תום לב מצד הרוכש השני על בסיס עסקיו עם המוכר הלא ישר, יעקב אברג'יל, שניסה לבטל את ההסכם עם מימוש המכירה הקודמת. ערכאת הערעור קבעה, כי הרוכש השני לא היה בעל ידיעה או חשד לתביעה עליונה של הרוכש הראשון, ושמר על רישום הבעלות שלו כדין ונטול חוסר תום לב. כתוצאה מכך, פסק הדין העדיף את זכותו של הרוכש השני על פני העדיפות החוזית של הרוכש הראשון, והצדיק את זכאותו לאכלס את הדירה והותיר סכסוכים כספיים בלתי פתורים כגון פיצויים ושכר טרחת עורכי דין, אשר יידונו מחדש בהליכים נוספים.