ת"א 1155/01

תקציר

זהו תמצית פסק הדין של התובע בתביעת פיצויים בגין נפגעי תאונות דרכים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975. התובע, שנפגע בשנת 2000, תבע פיצויים בסך של למעלה מ-20 מיליון ₪ מבעל הרכב, חברת הביטוח והתאחדות הביטוח. השופט קבע כי התאונה לא הייתה תאונת עבודה ולכן תביעת הנתבעים נדחתה. התובע היה מאושפז קרוב ל-500 ימים וסבל מנכויות קבועות עקב בעיות אורתופדיות ונוירולוגיות. נקבע לה 100% נכות רפואית לצמיתות. לתובע נפסק סך של 246,447 ₪ בגין כאב וסבל. השופטת הורתה על תשלומים תקופתיים לתובעת, שכן קיימת עמימות לגבי תוחלת החיים שלה בשל חוות דעת סותרות של מומחים. התשלומים נקבעו על 31,065 ש"ח לחודש החל מ-1 במרץ 2011, ויעודכנו מדי חודש בהתאם למדד המחירים לצרכן. בגין אובדן כושר השתכרות נפסקו לתובעת 894,357 ₪, אשר לקחו בחשבון את שכרה בעבר ובעתיד, בהתבסס על שכרה לפני התאונה והשכר הממוצע במשק. השופט פסק גם לגבי הפסדי פנסיה, והציב אותם על השכר הממוצע במשק ממרץ 2011 ועד גיל הפרישה של התובע. השופטת פסקה לתובעת 2,746,247 ₪ עבור טיפול סיעודי בעבר ועזרה מאחרים, ו-17,700 ₪ לחודש עבור טיפול עתידי, בהתאם לצורך בשני מטפלים. פרסים נוספים כללו 20,520 ₪ עבור ביקורי רופא בעבר, 348,626 ₪ עבור טיפולי פיזיותרפיה בעבר, 112,600 ₪ עבור תיאום הטיפול בתובע ו-262,280 ₪ עבור ציוד רפואי, מוצרים מתכלים וכביסה. לתובע נפסקו 200,000 ₪ בגין התאמות דיור, 5,405 ₪ בגין הוצאות מיזוג אוויר בעבר, 35,000 ₪ בגין הוצאות ניידות בעבר ו-18,152 ₪ בגין הוצאות תרופות בעבר. נפסקו מספר הוצאות נוספות, ביניהן 100,000 ₪ כל אחד להוריה של התובעת, 170,000 ₪ לבעלה ו-15,000 ₪ לאחותה בגין הפסדי שכר. סך הפיצויים שנפסקו לתובע לפני ניכויים עמד על 4,889,634 ₪. לאחר ניכוי תשלומים קודמים וניכויי מל"ל, חויבו הנתבעים לשלם לתובע סך של 668,902 ₪ בגין העבר. בעתיד נקבעו תשלומים תקופתיים של 23,128 שקל לחודש, בניכוי האינפלציה. הנתבעים נדרשו גם לשלם את שכר טרחת התובע, והצדדים התבקשו לדון בצורך בביטחונות להבטחת התשלומים התקופתיים.