בד"א 28/21

תקציר

עו"ד שכיב אבו רוקון, הנתון להשעיה, ערער על פסק דינו של בית הדין המשמעתי במחוז חיפה על הרשעתו בשלושה אישומים הנוגעים להפרת כללי האתיקה המקצועית ולהתנהגות שאינה הולמת עורך דין. האישומים נבעו ממעשיו בסיוע למכירת מקרקעין, לרבות הגשת מסמכים כוזבים לרשות המסים. בית הדין לערעורים דחה את הערעור, ולא מצא עילה להתערב בהערכות המהימנות והממצאים העובדתיים של בית הדין המשמעתי. בית המשפט קבע כי החלטת בית הדין המשמעתי לצרף את העמוד האחרון של הסכם אחד למשנהו הייתה סבירה, וטיעוני המערער בדבר קבילות הראיות ומשקלן לא היו משכנעות. בנוסף, קבע בית המשפט כי הימנעותו של המערער מלהציג ראיות שהיו יכולות להפריך את טענות המתלוננת פעלה נגדו, מה גם שהנטל על הבאת ראיות אלה עבר להגנה. ערכאת הערעור דחתה גם את טענות המערער בדבר חוסר האמון של בית משפט קמא בגרסתו לאירועים, והדגישה כי פיצול עדות מותר. זאת ועוד, ערכאת הערעור אישרה את ממצאיו של בית משפט קמא לפיהם חתימות המערער על מסמכים מסוימים זויפו, וטיעוני המערער ביחס להחלטת הפרקליטות להגיש נגדו כתב אישום לא היו משכנעים. עם זאת, ערכאת הערעור קיבלה טענה טכנית בדבר תקופת המבחן הנזכרת בגזר הדין והפחיתה אותה מ-48 חודשים ל-36 חודשים. ככלל, הגיעה ערכאת הערעור למסקנה כי הכרעת דינו וגזר דינו של בית משפט קמא היו ראויים במידה רבה ואינם מצדיקים התערבות משמעותית.