תלה"מ 40265-03-22

תקציר

לאחר כמעט 20 שנות חיים משותפים ללא נישואים, הגישה התובעת, שתרמה תרומה משמעותית לרכישת דירה משומשת משותפת בבעלות הנתבעת בלבד, שלוש תביעות נגדה. תביעות אלה היו בגין פירוק שיתוף ואיזון משאבים, פסק דין הצהרתי בדבר זכויות התובעת בדירה ודמי שימוש בגין המשך השימוש הנטען של הנתבעת ברכב שנרכש על ידי התובעת. מנגד, טענה הנתבעת כי אין כוונה לחלוק ברכוש, הציגה ראיות לחשבונות בנק נפרדים וטענה כי הדירה היא רכושה הבלעדי. בית המשפט, לאחר שבחן את הנסיבות ושקל את נטל ההוכחה המוטל על ידועים בציבור, פסק לטובת התובעת, תוך שהוא מניח הסדר שיתוף בדירה וברכב בשל התקופה הארוכה של חיים משותפים, הוצאות משותפות ותלות כלכלית הדדית. השופט הגיע למסקנה כי התובע עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו, המצדיק בעלות משותפת הן בדירה והן ברכב. עם זאת, התביעות בגין משאבים כספיים אחרים ודמי שימוש נדחו מחוסר ראיות מספיקות, והתובע זנח טענות אלה בסיכומיו. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו, וניתנו לו 14 יום לבקש מבית המשפט הוראות נוספות בנוגע לדירה ולרכב או להסדיר את העניין באופן פרטי. פסק דין זה, שהתיר חלק מהתביעות ודחה אחרות, הוביל את בית המשפט להחלטה שלא לפסוק הוצאות.