ת"א 1189/07

תקציר

התובעת, כספית, הגישה תביעה נגד הנתבעת, המדינה, בבקשה למתן פסק דין הצהרתי לפיו היא אינה חייבת בתשלום מסי יבוא כאמור בהודעת חיוב שהוציא אגף המכס, וכן בטענה להשבת סך של 136,826 ₪ ששולמו בגין יבוא וודקה ומשקאות חריפים בשנים 2005 ו-2006. מרקורי טענה כי הודעת החיוב מנוגדת לפקודת המכס, שכן היא התבססה על ממצאי חקירה שקבעו את ערך הטובין באופן שונה מהצהרותיה של מרקורי. המדינה, לעומת זאת, טענה כי הטענה מוגנת בחזקת תקינות המעשה המינהלי, ומרקורי לא הביא ראיות מספיקות להפרכתה. לאחר ששקל את הטיעונים והראיות שהציגו הצדדים, פסק בית המשפט לטובת המדינה. פסק הדין דחה את תביעתה של מרקורי להשבה בשל התיישנות מהותית, וכן דחה את תביעתה לפסק דין הצהרתי, שכן קביעת שווי העסקה על ידי המדינה נמצאה ראויה ובהתאם לפקודת המכס. יתר על כן, בית המשפט קבע כי מרקורי לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה בנוגע לנכונות הצהרותיה. במקום זאת, הראיות שהציגה המדינה, כולל מסמכים שהתקבלו מהרשויות האוקראיניות, תמכו בממצאי המדינה ובהודעת החיוב שהונפקה למרקורי. גם טענותיה של מרקורי בנוגע להסכם שיתוף הפעולה עם אוקראינה ופניית המדינה לרשויות האוקראיניות נדחו כבלתי רלוונטיות, שכן בית המשפט קבע כי מרקורי לא מילאה את חובתה לספק ראיות התומכות בטענותיה. משכך, נדחתה התביעה בשני החלקים, ומרקורי חויבה לשלם למדינה שכר טרחת עורך דין בסך 50 אלף שקל.