ת"א 39666-08-23

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעה שהגיש משרד האוצר של המדינה, רשות המסים, נגד נציג וכונס נכסים לשעבר, הנאשם, שהורשע בשורה של עבירות פליליות לרבות גניבה ומרמה. רשות המסים מבקשת להשיב את כספי הנאמנות שנלקחו שלא כדין על ידי הנאשם, בסך של למעלה מ-15 מיליון ₪. הנתבע הגיש תביעה שכנגד, בה ביקש לערוך דין וחשבון וטען כי רשות המסים חייבת לו עשרות מיליוני שקלים. שני הצדדים הגישו בקשות לדחיית טענות הצד השני על יסוד תקופת ההתיישנות. השופט פותח בהתוויית המסגרת המשפטית הרלוונטית, לרבות ההוראות לתביעה אזרחית בעקבות הרשעה פלילית, שחלה עליה תקופת התיישנות של 90 יום. השופט קובע כי תביעת רשות המסים, שהוגשה בתוך 90 יום מיום מתן פסק הדין הפלילי, תקפה ודוחה את טענת ההתיישנות של הנתבע בעניין זה. עם זאת, התביעה שכנגד של הנתבע, בהיותה תביעה אזרחית רגילה, כפופה לתקופת התיישנות של שבע שנים ואכן התיישנה. לאחר מכן פונה השופט לשאלה האם רשות המסים יכולה לטעון להתיישנות על התביעה שכנגד, בהינתן שהנתבע תבע אותה בגין התביעה העיקרית. השופט מפרש את הדין הרלוונטי כמבטיח שוויון בין הצדדים וקובע כי מאחר שהנתבע תבע את תקופת ההתיישנות על התביעה העיקרית, רשות המסים יכולה לתבוע אותה גם בגין התביעה שכנגד. לפיכך, השופט מגיע למסקנה כי התביעה שכנגד, אף שהיא תקפה בתחילה, הפכה להתיישנות. כמו כן, השופט קובע כי יש לדחות את תביעתו שכנגד של הנתבע בשל אי תשלום שכר הטרחה הנדרש, הנקבע על פי הסכום "האמיתי" הנתבע. לנתבע ניתנים 30 יום לנסח מחדש את הסכום הנתבע ולשלם את האגרה המתאימה; אחרת, התביעה שכנגד תידחה. כל צד אחראי להוצאותיו, וההחלטה תיושם בהתאם. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים וחתום על ידי השופט.