סע"ש 24953-02-13

תקציר

פסק הדין דן בסמכות הבינלאומית ובחוקיות ההמצאה שנעשתה. הנתבעים טענו כי מאחר שהתובעים לא ציינו את הכתובת הנכונה להתכתבויות משפטיות, יש לדחות את התביעה. בית המשפט דחה טענה זו בקובעו כי אין לשלול את זכות השימוע בשל סוגיות פרוצדורליות. עוד דובר על כך שכתבי התביעה הוגשו כראוי בהתאם לתקנות. השופטת הסכימה עם טענת התובעים כי בין הנתבעים הזרים למקומיים שוררת מערכת יחסים אינטנסיבית, וכי ניתן לראות באלה האחרונים כמי שרשאים לקבל מסמכי בית משפט מטעם הראשונים. במעבר לרשות המהותית טענו הנתבעים כי לבית הדין לעבודה לא הייתה סמכות לדון בתביעת התובעים בדבר ההפסד עקב דחיית מימוש האופציות, שכן הוא נבע מהסכם מסחרי ולא מיחסי עובד-מעביד. בית הדין דחה טענה זו בקובעו כי עילת התביעה מעוגנת במקום העבודה וביחסים שנקבעו בו. לפיכך, היא נפלה בסמכותו של בית הדין לעבודה. כמו כן, דחה בית המשפט גם את טענת הנתבעים כי יש לסלק את התביעה מחמת היעדר יריבות ועילה, שכן התובעים הוכיחו די הצורך כי כל הנתבעים פעלו כמקשה אחת ולא ניתן להפרידם לצורך התביעה. עוד צוין כי לבית הדין לעבודה סמכות לדון בתביעות הקשורות לדיני חוזים והפרת חובת תום לב, גם ללא יחסי עובד מעביד. עוד צוין בפסק הדין כי אין צורך להביא שתי טענות נפרדות, שכן מערכת העובדות משותפת ומוטב לטפל בה יחד. לפיכך, בקשות הדחייה נדחו, והנתבעים חויבו לשאת בהוצאות התובעים.