ע"פ 7792/13

תקציר

הנאשם הואשם בביצוע עבירות מין בארבעה קטינים בקהילה חרדית. בית משפט קמא הרשיע את הנאשם ברוב סעיפי האישום. הנאשם ערער על פסק הדין, וערכאת הערעור דחתה את הערעור. ערכאת הערעור הדגישה כי היא אינה נוטה להתערב בקביעות עובדתיות ובממצאי מהימנות של בית משפט קמא, שיש לו יתרון בהערכה ישירה של העדים. בית המשפט הכיר בנסיבות חריגות להתערבות, אך לא מצא אף אחת מהן במקרה זה. טענות הנאשם התמקדו בעיקר בהערכת מהימנותן של המתלוננות על ידי בית משפט קמא. בית המשפט בחן את קביעות מהימנותם של הקטינים ולא מצא עילה להתערב בממצאיו של בית משפט קמא. נקבע כי עדויות הקטינים לא "זוהמו" בשיחות עם הוריהם, ודי בראיות התומכות לעדויות הקטינים. בית המשפט דחה גם את טענות הנאשם בדבר מהימנותה של המתלוננת הבגירה, א.ל. באשר להימצאותה של אשת הנאשם בחלק מהאירועים הנטענים, הסכים בית המשפט עם קביעתו של בית משפט קמא כי נוכחותה אינה שוללת את אחריותו של הנאשם. בית המשפט הוסיף ואישר את דחייתו של בית משפט קמא את גרסת הנאשם לאירועים, תוך ציון הסתירות החוזרות ונשנות בפניו. היא הסכימה עם מסקנתו של בית משפט קמא כי מעשיו של הנאשם מהווים מעשה מגונה והטרדה מינית. חוות דעתה של השופטת א' שהם נתמכה על ידי השופטים נ' הנדל ומ' מזוז, והערעור נדחה.