ערר 85184/17
החלטה תכנון ובניה תל-אביב-יפו
תקציר
הערעור מתייחס לשווי זכויות הבנייה שניתנו בהקלה, שהן זמניות ופוקעות עם הריסת המבנה. המערערת טענה כי יש למסות את הזכויות כמו זכויות בנייה קבועות, ואילו השמאי המכריע ייחס לזכויות הזמניות שווי נמוך יותר. ועדת הערר נדרשה לקבוע אם נפלה טעות מהותית בהחלטת השמאי המכריע. הוועדה קבעה כי קביעתו של השמאי המכריע היא סבירה, שכן היא משקפת את שווי השוק של הזכויות הזמניות, שהוא בדרך כלל נמוך מזה של הזכויות הקבועות. הדבר עלה בקנה אחד גם עם החלטות שמאים אחרים. הוועדה הדגישה כי לשמאי המכריע נתונה הסמכות - ואף החובה - לקבוע את גובה היטל ההשבחה, אשר אמור לשקף את שוויין האמיתי של הזכויות. עם זאת, מאחר שהשמאי המכריע לא שמע את הצדדים בעניין, החליטה הוועדה לקבל חלקית את הערר ולהחזיר את הנושא לדיון נוסף אצל השמאי. בערר פרץ רובין לא מצאה הוועדה שחר בטענות הנוספות שהעלתה הוועדה המקומית ודחתה את הערר, תוך שהיא מאשרת את החלטת השמאי המכריע. ההחלטה התקבלה בהיעדרם של הצדדים וזכתה להצבעה פה אחד.
ערר 85184/17 הועדה המקומית לתכנון ובניה הרצליה נ' אילנה לביא, תכנון ובניה (17.2.2020)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.