עע"מ 5109/20

תקציר

העררים הנדונים עסקו במחלוקת על בקשה להיתר בנייה מכוח תמ"א 38, שמטרתה לחזק מבנים מפני רעידות אדמה. המערערת, חברת מקרקעין איי נדל"ן בע"מ, ביקשה היתר מהוועדה המקומית לתכנון ובניה חולון לפיתוח מחדש של נכס, וביקשה הטבות תכנוניות מסוימות. התנגדויות של גורמים ובהם מר אברהם שלי ופרופ' מנחם שדה הובילו להחלטת ועדת הערר המחוזית בתל אביב, שנעתרה חלקית לבקשה אך צמצמה את יחידות הדיור המותרות ואכפה קווי בנייה קיימים. מבקש ההיתר ערער על החלטה זו בעתירה מנהלית, מה שהוביל לפסק דין של בית משפט קמא אשר מתח ביקורת על ניתוח ועדת הערר אך התערב רק ביחס לסטיות מקו הבניין, מה שהביא לדיון חוזר בסוגיה זו. עם זאת, מבקש ההיתר ויתר מאוחר יותר על זכות זו, וקיבל היתר בתנאים המקוריים של הוועדה, מה שמייתר את הצורך בעררים נוספים. למרות זאת, ועדת הערר ביקשה לבחון מחדש את הניתוח הביקורתי בשל עמימות אפשרית לגבי היקף שיקול הדעת לפי תמ"א 38. בפסק הדין הודגש כי ההטבות לפי תמ"א 38 הן "הטבות מרביות", ולא זכויות מוקנות למבקשים, ומאפשרות לוועדות התכנון שיקול דעת רחב המבוסס על שיקולים מרובים, לרבות כדאיות כלכלית. ביקורתו של בית משפט קמא נמצאה בלתי מוצדקת, ולא נמצאה צורך בהתערבות שיפוטית. ההחלטה אושרה ללא צווי הוצאות, שכן מבקש ההיתר נמנע מהליך הערר.