ת"פ 27402-11-21

תקציר

השופט במקרה זה שקל בכובד ראש את הנחיות הענישה ואת עקרונות הענישה המפורטים בסעיפים 40ב, 40ג ו-40ד לחוק העונשין, במטרה להטיל עונש פרופורציונלי לחומרת העבירות ולאשמתו של הנאשם. הנאשם הורשע בשורה של עבירות סמים, לרבות החזקה ומכירה של קנאביס. השופט קבע טווחי ענישה נפרדים לכל אישום, תוך התחשבות בערכים המוגנים שנפגעו מהעבירות, בנסיבות ביצוען ובמדיניות הענישה הנהוגה. השופט שקל את העובדות לפיהן התרופה נרשמה לנאשם כדין מסיבות רפואיות וכי העבירות התפרשו על פני מספר חודשים עם לקוחות שונים, תוך קביעת הטווח המתאים בקצה התחתון של הקשת. נסיבות העבירות, היעדר עברו הפלילי של הנאשם, גילו ומצבו הבריאותי והודאתו באשמה נלקחו בחשבון כגורמים מקלים. השופט גם הכיר בזמן שחלף מאז ביצוע העבירות ובמעורבותו של הנאשם בהליך טיפולי תובעני. עם זאת, השופט הדגיש את הצורך בהטלת עונש משמעותי, בהתחשב בערכים המוגנים שנפגעו ובתדירות העבירות. השופט מצא כי חריגה מטווח הענישה הראוי מוצדקת בשל פוטנציאל השיקום של הנאשם וההתקדמות הטיפולית המשמעותית שעשה. השופט הדגיש כי חריגה זו לא נלקחה בקלות ראש ואין לראותה כדבר שבשגרה. בסופו של דבר, נגזרו על הנאשם עבודות שירות, צו מבחן, מאסר על תנאי, קנס כספי ופסילת נהיגה, הכל בכפוף להמשך שיקומו של הנאשם והתנהגותו הטובה. השופט הורה גם על חילוט סכום כסף השווה לרכב ששימש לביצוע העבירות. לנאשם ניתנה הזכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.