עמ"ה 7/09

תקציר

המערער שילם 436,500 ₪ לכישורית, מוסד לילדים עם צרכים מיוחדים, כדמי כניסה לבתו הנכה, וביקש ליהנות מזיכוי ממס לפי סעיף 44 לפקודת מס הכנסה. הפקודה מאפשרת זיכוי ממס בגין הוצאות אחזקה המשולמות למוסדות המטפלים בקרובי משפחה נכים. המשיב העריך את האגרה כהוצאה הונית חד פעמית, וביטל את זיכוי המס שהוסכם עליו בהסכם שומה, בנימוק של טעויות פרוצדורליות וצורך להגן על כספי הציבור. המערער טען כי הביטול היה שלא כדין, ויש לראות בתשלום דמי מזונות לפי סעיף 44, שכן הוא הבטיח את שהותה של בתו במוסד. בית המשפט מצא כי זכותו של המשיב לבטל את הסכם השומה, וכי האגרה אכן היוותה הוצאות מזונות, שכן היא חיונית לקבלתה ולהמשך שהותה של בתו של המערער במוסד. לפיכך, הערעור התקבל באופן חלקי, וזיכוי המס בגין דמי הכניסה אושר בשנת 2003. בית המשפט דחה את יתר טענותיו של המערער בדבר הכנסות מדמי שכירות, חישובים מאוחדים עם אשתו וקנס רשלנות. בקשות שני הצדדים להוצאות נדחו.