תמ"ש 42510-10-21

תקציר

התיק סובב סביב שני סוגי מסמכים: תצהיר הסתלקות ותצהירי מתנה. תצהיר ההסתלקות נחתם על ידי התובעת, בה משכה את חלקה בירושת אביה המנוח לטובת אמה. עם זאת, היא פסולה משום שהיא נשאה את חתימת אמה ולא הוגשה לפני הוצאת צו הירושה של אביה. התובעת ביקשה גם לאכוף את תצהירי המתנה, שנחתמו בינה לבין אמה, אשר העבירו אליה את כל זכויותיה של אמה בדירה. הנתבעים, שהם אחיה של התובעת, טענו כי אמם אינה כשירה לחתום על תצהירי המתנה, ובכך העידו על הידרדרות במצבה הנפשי ועל הליך אפוטרופסות מתמשך. עוד טענו כי התובעת השפיעה שלא כדין על אמם וכי הסכם המתנה היה עושק. בית המשפט הסכים עם הנתבעים, וקבע כי האם אכן אינה כשירה וכי תצהירי המתנה הושגו תוך השפעה בלתי הוגנת ומהווים הסכם עושק. ראשית, השופטת ציינה כי תצהיר ההסתלקות אינו תקף, שכן הוא נושא את חתימת האם ולא הוגש כראוי. באשר לתצהירי המתנה קיבלה השופטת את טענת הנתבעים כי מצבה הנפשי של אמם היה ירוד בעת החתימה, בהתבסס על מספר חוות דעת של רופאיה ודו"ח של עובדת סוציאלית. כן צוינו עמדותיה הסותרות של התובעת לאורך ההליך ועדותה המתחמקת. יתר על כן, בית המשפט מצא כי התובעת השפיעה שלא כדין על אמה, תוך ניצול מצבה הפגיע וסכסוכים משפחתיים. גם חתימתה של האם על הסכם המתנה נבעה מעושק, שכן היא הותירה אותה חסרת כל, ללא אמצעי מזונות, והיטיבה עם התובעת באופן בלתי מידתי. משכך, נדחתה התביעה, והתובע חויב לשאת בהוצאות הנתבעים, בסך כולל של 11,700 ₪. פסק הדין הותר גם לפרסום ללא פרטים מזהים.