ערר 86/16

תקציר

ועדת הערר קבעה את היחס בין שימור וחיזוק מבנים בהקשר של שתי תכניות, 9988 ו-10038. תכנית 9988 מתמקדת בשימור שכונת רחביה בירושלים, ואילו תכנית 10038 שואפת לחזק מבנים לשימור בעיר. הוועדה מדגישה את אופייה ההיסטורי והרגיש של העיר ירושלים כולה. מאחר שהמבנה המדובר מוגדר בתכנית 9988 כ"מבנה לשימור", הוועדה בוחנת האם הבקשה לשימור שלוש חזיתות בלבד והריסת היתר סותרת את הוראות השימור של התוכנית. המסקנה היא כי קביעת דרישות השימור צריכה להיעשות באופן פרטני עבור כל בניין, על בסיס תיק תיעוד. במקרה זה, הקובץ מצדיק שימור של שתי חזיתות בלבד, ולכן הבקשה מתיישבת עם התוכנית. לאחר מכן, הוועדה שוקלת את הבקשה לתוספת קומות וחריגה מתקנות הבנייה. היא מכירה בכך שנושאים אלה אינם קשורים ישירות לשימור מבנה ספציפי אלא למרקם ולאופי של האזור. תכנית 10038 קובעת הוראות לתוספות אפשריות ומגבילה בדרך כלל חריגות ממדיניות התכנון שהותוותה בתכנית 9988. עם זאת, הוועדה מוצאת לנכון לאפשר את תוספת הקומה המבוקשת ואת החריגות בשל מיקום הבניין והנסיבות הספציפיות. הם נימקים זאת בכך שהתוספת תואמת את מטרות מדיניות התכנון ושומרת על אופיו של האזור. בנוסף, חריגות קלות המבוקשות מותרות גם בשל נחיצותן בנסיבות הנתונות. הוועדה מפנה להחלטות הוועדה המחוזית לתמיכה בפסיקתן. תכנית 10038 מעודדת חיזוק מבנים על ידי מתן זכויות נוספות, הגוברות על הוראות תכניות מקומיות כמו תכנית 9988. הוועדה מדגישה את שיקול הדעת של החלטות אלה, ומבטיחה שכל בניין יקבל הערכה שקולה. לסיכום, הוועדה קובעת כי הערר יידחה, שכן הבקשות להריסה חלקית ולתוספת קומות אינן סותרות את הוראות התוכניות. יתר על כן, ישנם טעמים משכנעים להתיר את החריגות במקרה זה. ההחלטה התקבלה פה אחד, ולא ייפסקו הוצאות לאף אחד מהצדדים.