ת"א 556/93

תקציר

התובע, אשר מורלי, נפגע בתאונת עבודה ביום 25.11.92, בעת שעבד אצל הנתבע הראשון, שלמה רבן, קבלן חשמל עצמאי. במהלך התאונה נפל מורלי מגובה של כ-7-8 מטרים וסבל מחבלות קשות בראשו ובעמוד השדרה, שהותירו אותו משותק בגפיו התחתונות וחלקית בגפיו העליונות. כיום הוא מרותק לכיסא גלגלים. הנאשם השני, ליברמן, היה הבעלים של הבניין בו אירעה התאונה והזמין את עבודות החשמל מרבן. הנתבעת השלישית, הפניקס, הייתה חברת הביטוח שהעניקה ביטוח אחריות לליברמן. מורלי ואשתו דאז (התובעת השנייה) תבעו את שלושת הנתבעים על נזקים שנגרמו כתוצאה מהתאונה. בית המשפט מצא הן את רבן והן את ליברמן רשלניים בהתנהלותם, והפרו את חובות הזהירות החקוקות שלהם כלפי מורלי. רבן, כמעסיק, לא נקט באמצעי זהירות נאותים, וליברמן, כבעל הבניין, התיר לבצע עבודות על גג שביר מבלי להבטיח את שלומם של העובדים. השופט לא ייחס למורלי כל רשלנות תורמת בהתחשב במעמדו כעובד חדש המעוניין להוכיח את עצמו ובהיעדר אמצעי בטיחות או פיקוח מצדו של רבן. עוד נקבע כי על ליברמן חלה חובת זהירות כלפי מורלי, כבעל המקום, אותה הפר בכך שלא שמר על גישה בטוחה ולא סיפק אמצעי הגנה, כנדרש בחוק. השופט הטיל אחריות של 55% על רבן ו-45% על ליברמן. בנוסף, נמצא כי חברת הביטוח, הפניקס, סיפקה כיסוי חבות לנזקיו של מורלי במסגרת פוליסת אחריות המעבידים של ליברמן או פוליסת אחריות צד ג'. כך, הפניקס הייתה אחראית ביחד ולחוד עם הנתבעים האחרים לנזקיו של מורלי. בית המשפט פסק למורלי פיצויים משמעותיים, לרבות סכומים בגין נזק לא ממוני, אובדן הכנסות בעבר ובעתיד, טיפול וסיוע בעבר ובעתיד על ידי צדדים שלישיים, הוצאות ניידות, התאמות דיור, הוצאות רפואיות ואחרות. ניכויים בוצעו בגין קצבאות שהתקבלו או היו חייבות מהמוסד לביטוח לאומי. מורלי קיבל סך של 3,375,950 ₪, כאשר 120,000 ₪ ישולמו לו ישירות והיתרה לאשתו, שטיפלה בו לאחר התאונה. כמו כן חויבו הנתבעים לשלם לתובעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין.