ע"ח 45921-11-22

תקציר

השופט החליט לדחות את הערעור, למעט שתי סוגיות. ראשית, על המערערת לשלם סכום פיקדון מופחת לשחרור כלי רכב פרטיים תפוסים, תוך קביעת סכום זה על 20% משווי הרכב הכולל, הנמוך מהשיעור המקובל של 30%. זאת, משום שכלי הרכב משועבדים, והשופטת מסכימה עם טענת המערערת כי יש לגזור את סכום הפיקדון מהסכום ששולם עד כה. שנית, השופטת מסכימה עם המערערת כי על התמורה המתקבלת ממכירת מלאי כלי רכב להכיר בהוצאות הכרוכות בשיווקם. השופט קובע סכום זה על 70% מהתמורה שהתקבלה. השופטת לא מצאה סיבה להסיר את האיסור על צו הדיספוזיציה על רכבי המלאי, שכן מדובר בהליך סטנדרטי שאינו מפריע לשיווקם, במיוחד כאשר הם ישוחררו מהצו לאחר מכירתם. עוד קבעה השופטת כי מקור הכספים שנתפסו בחשבון הבנק של המערערת אינו רלוונטי, גם אם מקורם בהלוואה, ויש להעביר את מלוא הסכום שנתפס לחשבון המשיב. ההחלטה התקבלה לאחר שקילה מדוקדקת של כל הטיעונים שהוצגו על ידי הצדדים ולימוד חומר החקירה.