על"ע 6299/05

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס להליך משמעתי נגד עורך דין ישראלי שהורשע בשורה של עבירות פליליות, בהן זיוף ושימוש במסמכים מזויפים. התיק סובב סביב העונש המשמעתי ההולם לעורך דין זה. פסק הדין של בית הדין הארצי, שאישר את החלטת בית הדין המשמעתי המחוזי, הטיל על המשיב השעיה בפועל של שנתיים וחצי. עם זאת, הוועדה המחוזית של לשכת עורכי הדין ערערה על החלטה זו וביקשה להחמיר בענישה. השופטים בתיק זה, השופט רובינשטיין והשופט חשין, מכירים בחומרת העבירות ובצורך להגן על שמו הטוב של מקצוע עריכת הדין ועל אמון הציבור. הם מסכימים כי מדובר במגמה להחמרת הענישה, במיוחד במקרים של זיוף, וכי יש להתחשב בנסיבות אישיות אך לתת להן משקל נמוך יותר מהצורך להגן על המקצוע. השופט רובינשטיין סבור כי יש להעביר את מסר החומרה באמצעות הארכת ההשעיה בפועל לארבעים וחמישה חודשים, והיתר על תנאי למשך שנתיים. מנגד, השופט חשין דוגל בהשעיה בפועל ארוכה יותר של חמש שנים, תוך ציון ריבוי העבירות שביצע המשיב על פני תקופה של שנתיים. שני השופטים מדגישים את הצורך בהעברת מסר מחמיר בנוגע להפרות משמעת, אך הם חלוקים בהערכותיהם לגבי העונש ההולם. הנשיא ברק מסכים עם פסק דינו של השופט חשין, וקובע כי השעיה בפועל של חמש שנים היא ההליך המשמעתי הראוי, בנוסף לשנתיים וחצי מאסר על תנאי. החלטה זו באה לאזן בין הצורך בחומרה לבין שיקולים של נסיבות אישיות.